|
[[קובץ:שוטנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית]]
[[קובץ:SchottensteinBavliEnglishCover.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכה של מסכת במהדורה האנגלית]]
'''מהדורת שוטנשטיין''' היא מהדורה מבוארת של [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] שיוצאת לאור על ידי [[הוצאת ספרים|הוצאת]] "[[ארטסקרול]]". לצד צילום דף הגמרא המסורתי של [[ש"ס וילנא]] עם פירושי [[רש"י]] ו[[תוספות]], כלולים במהדורה זו עמודים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות.
הביאורלצד המצורףצילום למהדורהדף הגמרא המסורתי של [[ש"ס וילנא]] עם פירושי [[רש"י]] ו[[תוספות]], כלולים במהדורה זו יצאעמודים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות, שהופיעו בשפות [[עברית]], [[אנגלית]] ו[[צרפתית]],. והואהמהדורה זוכה לפופולריות רבה.
==הוצאה לאור==
הכרך הראשון של המהדורה יצא לאור בשנת 1990 ב[[אנגלית]] ב[[ארצות הברית]], שם מוכרת המהדורה בשם "ש"ס ארטסקרול".
המהדורה יצאה לראשונה ב[[אנגלית]], ומוכרת יותר בחוץ לארץ בשם "ש"ס ארטסקרול". הכרך הראשון יצא בשנת 1990, והפקת 73 כרכי המהדורה על כל [[מסכת]]ות הש"ס, (הש"ס במהדורה זו כולל כ-35,000 דפים) נמשכה כ־15 שנה, בעבודת צוות סימולטנית של כ-80 עורכים ו[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] מ[[בולטימור]], [[קליבלנד]], [[ירושלים]] ו[[בני ברק]]. עלות העבודה הוערכה בכ-21 מיליון דולר, עלות שמומנה גם באמצעות סבסוד על ידי תרומות. ה[[נדבן]] היהודי-אמריקאי [[ג'רום שוטנשטיין]] מימן חלק משמעותי מהמיזם לזכר הוריו, וגם לאחר פטירתו המשיכה משפחתו לממן את המיזם, ועל כן נקראה המהדורה על שמם. ▼
▲המהדורה יצאה לראשונה ב[[אנגלית]], ומוכרת יותר בחוץ לארץ בשם "ש"ס ארטסקרול". הכרך הראשון יצא בשנת 1990, והפקתהוצאת 73 כרכי המהדורה על כל [[מסכת]]ות הש"ס , (הש"ס במהדורה זו כולל כ-35,000 דפים) נמשכה כ־15 שנה, בעבודת צוות סימולטנית של כ-80 עורכים ו[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] מ[[בולטימור]], [[קליבלנד]], [[ירושלים]] ו[[בני ברק]]. עלות העבודה הוערכה בכ-21 מיליון דולר, עלותאשר שמומנהמומנו גם באמצעות סבסוד על ידי תרומותבתרומות. ה[[נדבן]] היהודי-אמריקאי [[ג'רום שוטנשטיין]] שעל שמו נקראת המהדורה מימן חלק משמעותי מהמיזם לזכר הוריו, וגםומשפחתו המשיכה במימון גם לאחר פטירתו . המשיכהחלק משפחתומכרכי לממןהמהדורה אתב[[שפה המיזם,הצרפתית]] ועלהופיעו כןבשם נקראה"מהדורת המהדורהספרא", על שמםשם הנדבן [[אדמונד ספרא]].
בשנת [[2012]] הושלמה הוצאת 73 כרכי המהדורה העברית. המהדורה יוצאת לאור גם ב[[צרפתית]], כאשר הכרכים המאוחרים שיצאו בשפה זו נקראו "מהדורת ספרא", על שם הנדבן [[אדמונד ספרא]]. כיום ממשיך המיזם בכתיבת תרגום והוצאה לאור של המהדורה ל[[התלמוד הירושלמי|תלמוד ירושלמי]] בעברית ובאנגלית. ▼
▲בשנת [[2012]] הושלמה הוצאת 73 כרכי המהדורה העברית . המהדורה יוצאת לאור גם ב[[צרפתית]], כאשר הכרכים המאוחרים שיצאו בשפה זו נקראו "מהדורת ספרא", על שם הנדבן [[אדמונד ספרא]]. כיום ממשיך המיזם בכתיבת תרגום והוצאהבהוצאה לאור שלובכתיבת המהדורהתרגום ל[[התלמוד הירושלמי|תלמוד ירושלמי]] , בעברית ובאנגלית.
==המהדורה==
כל דף במהדורה כולל צילום עמוד של התלמוד בעיצוב של [[ש"ס וילנא|מהדורת וילנא]], ובצדו עמוד שלעם ביאור ופרשנות לטקסט התלמודי, המבוססת ברובה על עיקרי דברי הראשונים והאחרונים הקלאסיים. לעמוד הביאור שני חלקים עיקריים:
*חלק החלקעליון העליון כוללעם פירוש הכולל [[תרגום]] מילולי, [[פיסוק]] והוספת [[מילת חיבור|מילות קישור]] ללשון התלמוד הארמית המשולבת, יחד עם ביאור ארוך לנושא הסוגיא.
*חלק החלקתחתון התחתון הואעם [[הערת שוליים|הערות שוליים]] לחלק העליון, ובהן פירוש מורחב ומעמיק יותר, הכולל לרוב הפניות או אף סיכומים לדיונים העיקריים של מפרשי התלמוד בסוגיה.
בשל ההקפדה על הבאת צילום העיצוב המסורתי של ש"ס וילנא ואורכוובשל אורכו של הביאור על שני חלקיו, כל עמוד גמרא בעיצוב המסורתי של ש"ס וילנא מתפרס בבמוצעבממוצע על כ־6 עמודי ביאורים או 3 דפים (במהדורה העברית), ומשום כך שהסדרה המלאה תופסת המהדורה פי שישה נפח מדפוס תלמוד בבלי רגיל. רוב הכרכים בשפות השונות יצאו גם בפורמט מוקטן של 26X18 ס"מ. ▼
המהדורה והביאור המצורף לו זוכים לפופולריות רבה, בעיקר בקרב לומדים חסרי רקע בגמרא, והיא אף נחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים החשובים של הספרות היהודית במאה ה־20. כך לדוגמא הקדיש מוזיאון ה[[ישיבה יוניברסיטי]] ב[[ניו יורק]] תערוכה ל[[דפוסי התלמוד]] בשם "מ[[ש"ס ונציה|בומברג]] עד שוטנשטיין".
▲בשל ההקפדה על הבאת צילום העיצוב המסורתי של ש"ס וילנא ואורכו של הביאור על שני חלקיו, כל עמוד גמרא בעיצוב המסורתי של ש"ס וילנא מתפרס בבמוצע על כ־6 עמודי ביאורים או 3 דפים (במהדורה העברית), כך שהסדרה המלאה תופסת פי שישה נפח מדפוס תלמוד בבלי רגיל. רוב הכרכים בשפות השונות יצאו גם בפורמט מוקטן של 26X18 ס"מ.
הביאורהמגמה של מהדורההמהדורה זולהנגיש זוכה לפופולריות רבה, בייחוד בקרב אנשים חסרי רקע מספיק בלימוד גמרא, ונחשבת לאחד מהחיבורים החשובים של הספרות היהודית במאה ה־20. במוזיאון ה[[ישיבה יוניברסיטי]] ב[[ניו יורק]] אף הוקדשה תערוכה ל[[דפוסיאת התלמוד]] בשםעוררה "מ[[ש"סגם ונציה|בומברג]]ביקורת עדעל שוטנשטיין". מאידך, היו שיצאו נגד המגמות של הנגשת התלמוד באופן זה, וסברו כי עלכך שעל-ידי הגשת ביאורים וסיכומים מתומצתים נמנע מהלומדים תהליך הלמידה והיגיעה העצמית, "עמל התורה", לו ישנה חשיבות רבה לצורך השרשת הלימוד אצל הלומדים<ref>אפרת רוט-הלוי, [http://www.kipa.co.il/jew/34149.html הרב עמאר נגד שטיינזלץ], באתר כיפה, 18/08/2009</ref>. עם זאת, בניגוד למהדורות מבוארות קודמות של התלמוד, שעוררו התנגדות חריפה מצד גורמים חרדים (כגון [[תלמוד שטיינזלץ]]), המהדורה זוכה המהדורה לתפוצה רחבה גם בקבוצות חרדיות שמרניות., עםאם זאת,כי ברוב הישיבות היא לא החליפה המהדורה את השימוש במהדורות המסורתיות.
==קישורים חיצוניים==
| 