קולן – הבדלי גרסאות

ניתן אמנם לייצר קולן עבור כל תדר (ועל כן, עבור כל [[תו (מוזיקה)|תו מוזיקלי]]), אך הסוג הנפוץ ביותר הוא קולן המכוון להשמיע את התו '[[לה]]' ב[[אוקטבה]] הרביעית של [[פסנתר]]. סוג זה מכונה 'A-440' על שם התו 'לה' (המכונה ב[[אנגלית]] 'A') שהתדר שלו הוא 440 [[הרץ]]. התקן של 440 הרץ נקבע ב-[[1939]] על ידי ועדה בינלאומית ואושר על ידי [[ארגון התקינה הבינלאומי]] ב-[[1955]]. השימוש בתו 'לה' לכיוון [[כלי מיתר]] ופסנתרים רווח ב[[תזמורת|תזמורות]] זמן רב ומכיוון שבעבר השתמשו במספר תדרים באזור ה-440 הרץ כדי לייצג את התו 'לה', נועד התקן לוודא אחידות צליל בין התזמורות השונות. על כל פנים, לא כל התזמורות מנגנות ב-A-440; תזמורות בצפון אמריקה בדרך כלל מנגנות מעט גבוה יותר (כדי לקבל צליל מבריק יותר), ואילו תזמורות של [[מוזיקה עתיקה]] מנגנות במגוון כוונונים רחב, לרוב נמוך יותר.