ספר מקבים ד' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה ראשונית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''ספר מקבים ד'''' הוא אחד מן [[הספרים החיצוניים]], המתאר אירועים שונים מימי [[גזירות אנטיוכוס]], שהוטלו על ה[[יהודים]] על ידי [[אנטיוכוס הרביעי]] "אפיפנס" בשנת [[167 לפנה"ס]]. הספר השתמר בגרסאות אחדות של [[תרגום השבעים]], אך לא נכלל ב[[קאנון]] של ה[[כנסיה|כנסיות הנוצריות]], מלבד ה[[הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית|כנסייה הגאורגית]].
==זמנו
מקבים ד' מתוארך לתקופה שבין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה. הוא נתחבר ביוונית, ככל הנראה באזור סוריה, ומחברו היה יהודי הלניסטי, שהושפע מן ה[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]] ומרעיונות [[האסכולה הסטואית|סטואים]] בני התקופה
בניגוד לספרי מקבים [[ספר מקבים א|א']] ו-[[ספר מקבים ב|ב']], מקבים ד' אינו עוסק כלל ב[[מרד החשמונאים]], אלא ברדיפה הדתית שקדמה לו. שמו המקורי של החיבור היה, ככל הנראה, "על שלטונה הבלעדי של התבונה" (περι αυτοκρατορος λογισμος), וכך הוא מכונה בכתביהם של אבות הכנסייה [[הירונימוס]] ו[[אוסביוס מקיסריה]]. הללו אף ייחסו אותו, שלא בצדק, ל[[יוסף בן מתיתיהו]], והוא נכלל בכמה מהדורות מוקדמות של חיבוריו.
מבחינה סגנונית, מדובר בחיבור יהודי-[[התרבות ההלניסטית|הלניסטי]] מובהק, המשלב מוטיבים יהודיים במוטיבים השאולים מן הפילוסופיה היוונית, ועושה שימוש בתבניות סגנוניות אופייניות ל[[רטוריקה]] היוונית. תורת משה מוצגת בו כתורה הפילוסופית של היהודים, ומצוותיה הן אמצעי להשגת התכלית הסטואית של ריסון היצרים, שליטה עצמית ושלמות רוחנית. ▼
למרות השימוש ברעיונות ובתבניות סגנוניות הלניסטיות, החיבור פונה בבירור לקהל יהודי. האופי הלשוני והרטורי של החיבור, השימוש התכוף בגוף ראשון והפנייה לנמען בגוף שני רבים מציעים שהטקסט נכתב כדרשה שנועדה להינשא בציבור, והיו ששיערו שמקבים ד' אינו אלא דרשה לכבוד חנוכה. אך העובדה שהטקסט אינו מצטט פסוקים מקראיים מקשה על ההנחה שמדובר בדרשה שנועדה להינשא בבית הכנסת, ועל כן דחו חוקרים רבים את ההשערה.
==מבנה החיבור ותוכנו==
הספר בנוי כדרשה פילוסופית המהללת את
▲מבחינה סגנונית, מדובר בחיבור יהודי-[[התרבות ההלניסטית|הלניסטי]] מובהק, המשלב מוטיבים יהודיים במוטיבים השאולים מן הפילוסופיה היוונית, ועושה שימוש בתבניות
==השפעתו וחשיבותו==
| |||