מדע ומגדר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
שורה 12:
בנוסף לכך, עקב תפקידו המרכזי של המדע בחברה המודרנית כספק של ידע, ישנן תאוריות מדעיות שמייצרות, מטפחות ומנציחות את אותם הסטריאוטיפים, ומשמשות כצידוק לדרך התנהלות החברה.
 
=== השפעת ערכים חברתיים על הקשר הגילוי והצידוק ===
מבקרות המדע הפמיניסטיות עושות שימוש בשני מושגים מרכזיים:
* [[הקשר הגילוי]], שהוא הרקע או ההשראה של המדען להעלות השערות שונות – מה גרם למדען להעלות השערה מסוימת? (לדוגמה, סביבה טבולת [[גזענות]] תעורר במדען השראה להעלות [[היפותזה]] בדבר הבדלים ביולוגים בין [[גזע (אדם)|גזעים]]).
שורה 47 ⟵ 46:
# '''שוויון אפיסטמי''' – הקריטריון היחיד להתייחסות לדעה של דובר או דוברת צריך להיות המומחיות שלהם לעניין הרלוונטי. לא צריך להיות יתרון לדעתם של בעלי כוח.
 
=== גישת העמדה האפיסטמית ===
[[גישת העמדה האפיסטמית]] טוענת שהמדע אינו צריך לשאוף לאובייקטיביות במובנה המסורתי, ושאין נקודת מבט אחת ויחידה ממנה ניתן לראות את המציאות בכללותה בצורה מושלמת. זאת כיוון שהידע הנרכש קשור בהכרח בנקודת המוצא של רוכש הידע, ולא ניתן לניתוק ממנה. כלומר, לא ניתן להפריד בין הקשר הגילוי והצידוק. למשל, את תורת ה[[אבולוציה]] של [[צ'ארלס דרווין|דרווין]] לא ניתן לנתק מכך שדרווין היה [[גבר]], [[האדם הלבן|לבן]], בן [[המעמד הגבוה]].
{{להשלים|פסקה=מטרת התבנית}}
[[גישת העמדה האפיסטמית]] טוענת שהמדע אינו צריך לשאוף לאובייקטיביות במובנה המסורתי, ושאין נקודת מבט אחת ויחידה ממנה ניתן לראות את המציאות בכללותה בצורה מושלמת. זאת כיוון שהידע הנרכש קשור בהכרח בנקודת המוצא של רוכש הידע, ולא ניתן לניתוק ממנה. כלומר, לא ניתן להפריד בין הקשר הגילוי והצידוק. למשל, את תורת ה[[אבולוציה]] של [[צ'ארלס דרווין|דרווין]] לא ניתן לנתק מכך שדרווין היה [[גבר]], [[האדם הלבן|לבן]], בן [[המעמד הגבוה]].
 
[[סנדרה הארדינג]], המייצגת הבולטת של זרם זה, טוענת שלא ניתן להפריד בין ערכי המדע לערכים של מי שהכתיבו אותם, שהיו ברובם גברים לבנים מהמעמד הבינוני-גבוה.{{הערה|ינאי, עמ' 257.}} לשם חקירת הערכים המדעיים, ועשיית מדע נכון יותר, יש להתבונן דרך עיניהם של אלו שלא שייכים למערכת הערכים ה[[הגמוניה|הגמונית]] הזו. כלומר, בעשיית מחקר עלינו לתת עדיפות לדעות ולנקודת המבט של המודרים מהחברה. למשל, אם ברצוני לערוך מחקר בנושא [[דיכוי]], עליי לתשאל [[עבד|עבדים]], כיוון שבידיהם הידע העודף בנושא.
שורה 60 ⟵ 58:
 
=== פמיניזם פוסטמודרני במדע ===
[[פמיניזם פוסטמודרני במדע|הפמיניזם הפוסטמודרני במדע]] טוען כי המדע הוא כלי גברי לשליטה ולשעבוד של ה[[טבע]] ושל החברה האנושית, ובפרט של נשים. כך למשל, השאיפה המדעית לאובייקטיביות ולידע היא כסות לניסיון לפתח כלים לשליטה ולצבירה של כוח. גישה זו היא הרדיקלית מבין השלוש, מכיוון שהיא מערערת על עצם הלגיטימיות של המדע. המייצגת הבולטת של זרם זה היא [[דונה הארווי]].
{{להשלים|פסקה=מטרת התבנית}}
[[פמיניזם פוסטמודרני במדע|הפמיניזם הפוסטמודרני במדע]] טוען כי המדע הוא כלי גברי לשליטה ולשעבוד של ה[[טבע]] ושל החברה האנושית, ובפרט של נשים. כך למשל, השאיפה המדעית לאובייקטיביות ולידע היא כסות לניסיון לפתח כלים לשליטה ולצבירה של כוח. גישה זו היא הרדיקלית מבין השלוש, מכיוון שהיא מערערת על עצם הלגיטימיות של המדע. המייצגת הבולטת של זרם זה היא [[דונה הארווי]].
 
כדי לנתק את המדע מהשיעבוד למסגרת הערכים הגברית, טוענות החוקרות מגישה זו שיש צורך בשינוי רדיקלי בפרקטיקות הידיעה (הדרכים שבהן המדע צובר ידע). בראש ובראשונה, לדידן, יש לבטל את ההבחנה בין החוקר לנחקר. לפיהן, לחוקר אין יכולת אמיתית לתצפת על העולם מנקודת מבט חיצונית. גישה נכונה ביחס ל[[עולם]], המאפשרת הבנה עמוקה עליו, תתקבל רק אם יתפוס החוקר את העולם כמכלול, יראה עצמו כחלק ממנו ולא כשולט בו, ויקבל את ההזדהות והשיוך ככלי חקירה לגיטימי. דוגמה לצורת מחקר העולה בקנה אחד עם גישה זו, על פי התומכות בה, היא של מדעניות העוסקות בחקר [[הומינואידים|קופי האדם]] שנכנסו לכלובי הקופים והפכו להיות חלק מקהילתם, זאת כדי להבינה מבפנים, בניגוד למחקר על ידי גברים שהסתפק בתצפית ורישום מבחוץ.
שורה 77 ⟵ 74:
 
את השפעתם ההדדית של המדע והחברה ניתן לראות בדוגמאות הבאות:
*'''תפקידי הזרע והביצית בהפריה''' - ה[[אנתרופולוג|אנתרופולוגית]] אמילי מרטין טוענת כי פירוש תפקידי ה[[תא זרע|זרע]] וה[[ביצית]] בתהליך ה[[הפריה]] מושפע מתפיסת [[תפקידי מגדר|התפקידים המגדריים]] בחברה.{{הערה|The Egg and the Sperm: How Science Has Constructed a Romance Based on Stereotypical Male-Female Roles
==== תפקידי הזרע והביצית בהפריה ====
ה[[אנתרופולוג|אנתרופולוגית]] אמילי מרטין טוענת כי פירוש תפקידי ה[[תא זרע|זרע]] וה[[ביצית]] בתהליך ה[[הפריה]] מושפע מתפיסת [[תפקידי מגדר|התפקידים המגדריים]] בחברה.{{הערה|The Egg and the Sperm: How Science Has Constructed a Romance Based on Stereotypical Male-Female Roles
'''Signs'''
Vol. 16, No. 3 (Spring, 1991), pp. 485-501 }} – הביצית הפסיבית, בתפקיד "[[היפהפייה הנרדמת]]", מחכה ב[[סבלנות]] לזרע האקטיבי, בתפקיד "[[האביר על הסוס הלבן]]", שלאחר מרוץ ותוך הבסתם של זרעים אחרים, מגיע וחודר אליה. בשנות ה-70 של המאה העשרים, מתוך צפייה ב[[מיקרוסקופ אלקטרוני]], עלתה ההשערה שלביצית יש מעין [[ריסון (ביולוגיה)|שערות]], שבאמצעותן היא בוררת ומכוונת את הזרעים שהיא "מעוניינת" בהם, ושייתכן כי תפיסת התפקידים המסורתית שגויה. נושא זה טרם הוכרע, אך טענת ה[[מאמר מדעי|מאמר]] היא שההשפעה של תפקידים מגדריים הייתה כל כך חזקה, שנוסף על כך שעיוותה את דרך הפרשנות, היא גם השפיעה על בחירת מושאי הבחינה.
 
*'''חקר קופי האדם''' - המחקר בתחום זה התרכז לרוב בתיאור חברת הגברים, זכר האלפא, יחסי הכוחות בין הזכרים בלהקה, [[אלימות]] וזיווגים. זאת מתוך ההנחה שה[[זכר|זכרים]] קובעים את מבנה החברה, ותפקידן של ה[[נקבה|נקבות]] מוגבל בעיקר לרבייה. כשפמיניסטיות החלו לחקור תחום זה בשנות השבעים, הן חשפו את מקומן של הנקבות, את [[התנהגות|התנהגותן, את היחסים החברתיים השונים בלהקה, החברויות, גידול הצאצאים ומעור]]בות הזכרים בהם. שינוי נוסף שהציעו חלק מחוקרות אלו בתחום הוא דרך החקירה – הן דרשו בחינה דרך הזדהות, השתלבות ו[[אמפתיה]] על פני חקירה מרחוק.
בשנות ה-70 של המאה העשרים, מתוך צפייה ב[[מיקרוסקופ אלקטרוני]], עלתה ההשערה שלביצית יש מעין [[ריסון (ביולוגיה)|שערות]], שבאמצעותן היא בוררת ומכוונת את הזרעים שהיא "מעוניינת" בהם, ושייתכן כי תפיסת התפקידים המסורתית שגויה. נושא זה טרם הוכרע, אך טענת ה[[מאמר מדעי|מאמר]] היא שההשפעה של תפקידים מגדריים הייתה כל כך חזקה, שנוסף על כך שעיוותה את דרך הפרשנות, היא גם השפיעה על בחירת מושאי הבחינה.
 
*'''חלוקה לתקופות היסטוריות''' - החלוקה המקובלת לתקופות נעשית לפי החומר העיקרי שממנו נעשו כלי [[ציד]] ([[תקופת האבן]], [[תקופת הברונזה]] וכו'), מתוך ההנחה שהציד היה תפקידו העיקרי של הזכר בלהקה. ה[[ארכאולוג|ארכאולוגיות]] הפמיניסטיות עירערו על תפיסה זו, והציעו שאת סיפורה של האנושות ניתן לספר גם דרך חומרים אחרים. לדוגמה, [[דיג]], שבו עסקו בעיקר נשים, היה מקור [[תזונה]] עיקרי בחברות ימיות, ובמהלך השנים השתכללה ביותר רשת הדייגים. כאלטרנטיבה לסוג כלי הציד, סוגה של הרשת יכול לציין את שם התקופה ולהוות בסיס לחלוקה לתקופות, וכך גם סוגי [[חרס|חרסים]], [[אריג|אריגים]] ועוד. יותר מכך, חוקרות אלו טענו שההיסטוריה בכללותה מספרת את סיפורם של גברים ממעמד גבוה, ולכן עוסקת בעיקר ב[[מצביא|מצביאים]] פוליטיים וב[[מלחמה|מלחמות]], תוך התעלמות משאר שכבות האוכלוסייה, בכללן נשים, [[ילד|ילדים]], [[נכות|נכים]] ועוד. לטענתן, התמקדות בסיפורן של נשים היה מוביל לחלוקה שונה לחלוטין של התקופות ההיסטוריות, ומשנה את ה[[נרטיב]] ההיסטורי כולו.
==== חקר קופי האדם ====
המחקר בתחום זה התרכז לרוב בתיאור חברת הגברים, זכר האלפא, יחסי הכוחות בין הזכרים בלהקה, [[אלימות]] וזיווגים. זאת מתוך ההנחה שה[[זכר|זכרים]] קובעים את מבנה החברה, ותפקידן של ה[[נקבה|נקבות]] מוגבל בעיקר לרבייה. כשפמיניסטיות החלו לחקור תחום זה בשנות השבעים, הן חשפו את מקומן של הנקבות, את [[התנהגות|התנהגותן, את היחסים החברתיים השונים בלהקה, החברויות, גידול הצאצאים ומעור]]בות הזכרים בהם. שינוי נוסף שהציעו חלק מחוקרות אלו בתחום הוא דרך החקירה – הן דרשו בחינה דרך הזדהות, השתלבות ו[[אמפתיה]] על פני חקירה מרחוק.
 
*'''תפיסת גוף ואנטומיה''' - במחקרים רבים בעבר, נתפס [[גוף]] ה[[אישה]] כנחות מזה של ה[[גבר]]. בימי [[יוון העתיקה|היוונים]], נחשב גוף האישה לגוף גבר פגום. [[אריסטו]] טען שהגברים מייצרים יותר חום, מה שגורם לאיברים הגבריים לצאת החוצה ולהמשיך להתפתח, לעומת האיברים הנשיים שנשארים פנימיים ולא מפותחים.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 499.}} כך למשל הושוו ה[[שחלה|שחלות]] ל[[אשכים]], ה[[רחם]] ל[[שק האשכים]] וה[[ואגינה|וואגינה]] ל[[פין]] לא-מפותח. בסביבות [[המאה ה-17]] החלו להתייחס לגוף האישה ולגוף הגבר כשני דברים נפרדים ושונים, ולא כצורה אחת, שמפותחת יותר אצל הגבר. מודלים מתקופה זו והלאה מציגים את הנשים כשונות באופן [[אנטומיה|אנטומי]] מהותי מגברים: [[רגל|רגליהן]] קצרות יותר, [[אגן הירכיים]] רחב יותר, וה[[גולגולת]] שלהן קטנה יותר יחסית לגופן, כך ש[[מוח|מוחן]] קטן יותר בהתאם.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 500.}}כך, למשל, בספר אנטומיה משנת [[1829]] מוצג [[שלד]] הגוף הגברי במקביל לשלד של [[סוס]], דבר המעיד על יציבות וחוזק הגבר, ושלד האישה במקביל לשלד של [[יען]], מה שמדגיש את אגן הירכיים הרחב, ה[[צוואר]] העדין והגולגולת הקטנה.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 501–502.}} במאה ה-19 הציגו מודלים שונים את האישה כנתונה למניפולציות [[מערכת הרבייה]] שלה, דבר הגורם לה ליתר [[רגשנות]], חוסר [[רציונליות]] ו[[היסטריה נשית|היסטריה]].{{הערה|באולר ומרוס, עמ' 499.}} (המילה "היסטריה" [[אטימולוגיה|מגיעה]] מהמילה ה[[יוונית]] ל[[רחם]].) מכיוון שמערכת הגוף של האישה נתונה לחוסר יציבות, על גופה להיות תחת פיקוח ושליטה. לאור תפיסה זו, לנשים אין מקום במילוי תפקידים הדורשים ריסון רגשי ו[[חשיבה]] [[הפשטה|מופשטת]] (כמו למשל התעסקות במדע).
==== החלוקה לתקופות היסטוריות ====
החלוקה המקובלת לתקופות נעשית לפי החומר העיקרי שממנו נעשו כלי [[ציד]] ([[תקופת האבן]], [[תקופת הברונזה]] וכו'), מתוך ההנחה שהציד היה תפקידו העיקרי של הזכר בלהקה. ה[[ארכאולוג|ארכאולוגיות]] הפמיניסטיות עירערו על תפיסה זו, והציעו שאת סיפורה של האנושות ניתן לספר גם דרך חומרים אחרים. לדוגמה, [[דיג]], שבו עסקו בעיקר נשים, היה מקור [[תזונה]] עיקרי בחברות ימיות, ובמהלך השנים השתכללה ביותר רשת הדייגים. כאלטרנטיבה לסוג כלי הציד, סוגה של הרשת יכול לציין את שם התקופה ולהוות בסיס לחלוקה לתקופות, וכך גם סוגי [[חרס|חרסים]], [[אריג|אריגים]] ועוד.
 
*'''פיתוח תאוריית הברירה הטבעית של דרווין''' - חוקרים אשר מתבססים על תאוריית ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] מסבירים את מקומן של הנשים ב[[חברה]] באמצעות המסלול האבולוציוני השונה בהתפתחות גברים ונשים. כך למשל, בספרו '''[[מוצא האדם]]''' טען דרווין שהגברים התפתחו תוך שהם נאלצים להתחרות ביניהם על זיווג עם הנשים המושכות ביותר, החזקים ביותר זכו לזיווג ועל ידי כך העבירו את יתרונותיהם לדור הבא. מהלך זה גרם לכך שלאורך ה[[אבולוציה]], הגבר פיתח יכולות חשיבה ו[[דמיון]] מפותחות יותר, כמו גם [[חוש|חושים]] מחודדים ויכולות [[מוטוריקה|מוטוריות]] גבוהות. לעומת הגברים, יתרונן של הנשים היה ב[[יופי|יופיין]], לא בחוזקן או בתושייתן. מכיוון שתכונות אלו לא העניקו להן יתרון, הן התפתחו פחות בקרב נשים.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 503.}} חוקרות פמיניסטיות מבקשות לקעקע תפישה זו, ולהסביר את ההבדלים בין גברים ונשים כהבדליים איכותיים, ולא כמותיים.
יותר מכך, חוקרות אלו טענו שההיסטוריה בכללותה מספרת את סיפורם של גברים ממעמד גבוה, ולכן עוסקת בעיקר ב[[מצביא|מצביאים]] פוליטיים וב[[מלחמה|מלחמות]], תוך התעלמות משאר שכבות האוכלוסייה, בכללן נשים, [[ילד|ילדים]], [[נכות|נכים]] ועוד. לטענתן, התמקדות בסיפורן של נשים היה מוביל לחלוקה שונה לחלוטין של התקופות ההיסטוריות, ומשנה את ה[[נרטיב]] ההיסטורי כולו.
 
==== תפיסת גוף ואנטומיה ====
במחקרים רבים בעבר, נתפס [[גוף]] ה[[אישה]] כנחות מזה של ה[[גבר]]. בימי [[יוון העתיקה|היוונים]], נחשב גוף האישה לגוף גבר פגום. [[אריסטו]] טען שהגברים מייצרים יותר חום, מה שגורם לאיברים הגבריים לצאת החוצה ולהמשיך להתפתח, לעומת האיברים הנשיים שנשארים פנימיים ולא מפותחים.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 499.}} כך למשל הושוו ה[[שחלה|שחלות]] ל[[אשכים]], ה[[רחם]] ל[[שק האשכים]] וה[[ואגינה|וואגינה]] ל[[פין]] לא-מפותח.
 
בסביבות [[המאה ה-17]] החלו להתייחס לגוף האישה ולגוף הגבר כשני דברים נפרדים ושונים, ולא כצורה אחת, שמפותחת יותר אצל הגבר. מודלים מתקופה זו והלאה מציגים את הנשים כשונות באופן [[אנטומיה|אנטומי]] מהותי מגברים: [[רגל|רגליהן]] קצרות יותר, [[אגן הירכיים]] רחב יותר, וה[[גולגולת]] שלהן קטנה יותר יחסית לגופן, כך ש[[מוח|מוחן]] קטן יותר בהתאם.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 500.}}כך, למשל, בספר אנטומיה משנת [[1829]] מוצג [[שלד]] הגוף הגברי במקביל לשלד של [[סוס]], דבר המעיד על יציבות וחוזק הגבר, ושלד האישה במקביל לשלד של [[יען]], מה שמדגיש את אגן הירכיים הרחב, ה[[צוואר]] העדין והגולגולת הקטנה.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 501–502.}}
 
במאה ה-19 הציגו מודלים שונים את האישה כנתונה למניפולציות [[מערכת הרבייה]] שלה, דבר הגורם לה ליתר [[רגשנות]], חוסר [[רציונליות]] ו[[היסטריה נשית|היסטריה]].{{הערה|באולר ומרוס, עמ' 499.}} (המילה "היסטריה" [[אטימולוגיה|מגיעה]] מהמילה ה[[יוונית]] ל[[רחם]].) מכיוון שמערכת הגוף של האישה נתונה לחוסר יציבות, על גופה להיות תחת פיקוח ושליטה. לאור תפיסה זו, לנשים אין מקום במילוי תפקידים הדורשים ריסון רגשי ו[[חשיבה]] [[הפשטה|מופשטת]] (כמו למשל התעסקות במדע).
 
==== פיתוח תאוריית הברירה הטבעית של דרווין ====
חוקרים אשר מתבססים על תאוריית ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] מסבירים את מקומן של הנשים ב[[חברה]] באמצעות המסלול האבולוציוני השונה בהתפתחות גברים ונשים. כך למשל, בספרו '''[[מוצא האדם]]''' טען דרווין שהגברים התפתחו תוך שהם נאלצים להתחרות ביניהם על זיווג עם הנשים המושכות ביותר, החזקים ביותר זכו לזיווג ועל ידי כך העבירו את יתרונותיהם לדור הבא. מהלך זה גרם לכך שלאורך ה[[אבולוציה]], הגבר פיתח יכולות חשיבה ו[[דמיון]] מפותחות יותר, כמו גם [[חוש|חושים]] מחודדים ויכולות [[מוטוריקה|מוטוריות]] גבוהות. לעומת הגברים, יתרונן של הנשים היה ב[[יופי|יופיין]], לא בחוזקן או בתושייתן. מכיוון שתכונות אלו לא העניקו להן יתרון, הן התפתחו פחות בקרב נשים.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 503.}}
 
חוקרות פמיניסטיות מבקשות לקעקע תפישה זו, ולהסביר את ההבדלים בין גברים ונשים כהבדליים איכותיים, ולא כמותיים.
 
=== סיפורי הנשים הדגולות של המדע ===
{{הפניה לערך מורחב|נשים במדע}}
סגנון זה מבקש להעלות לקדמת הבמה את סיפורן של מדעניות גדולות לאורך ה[[היסטוריה]], שלא קיבלו הכרה מספקת בימי חייהן. לדעת העוסקות בתחום, הכנסת סיפוריהן לנרטיב המדעי, הדל בגיבורות, תחזיר להן את [[כבוד|כבודן]] הראוי, תעודד נשים נוספות לעסוק במדע, ותרחיב את יריעת ה[[ידע]] ההיסטורי.
 
שורה 110 ⟵ 93:
מטרת תחום חקר זה הינה להציג את המורכבות העומדת בפני נשים המתפקדות בעולם המדע, ולחשוף את ה[[אפליה]] שהייתה נחלתן של מדעניות רבות, דוגמת [[מארי קירי]], [[רוזלינד פרנקלין]], [[ליסה מייטנר]] ורבות נוספות.
 
'''*[[מארי קירי]]''' – הייתה האישה הראשונה שלימדה ב[[סורבון]] ב[[פריז]], וזכתה פעמיים ב[[פרס נובל]], על תגליותיה בתחום ה[[פיזיקה]] ([[1903]]) וה[[כימיה]] ([[1911]]). למרות הצלחתה המדעית הכבירה, נאלצה להתמודד עם מכשולים רבים שנבעו מהיותה אישה – חשד שהיא מנהלת [[מאהב|רומן]] עם עמיתה הנשוי, ה[[פיזיקאי]] [[פול לנז'ווין]], כמעט מוטט את ה[[קריירה]] שלה. בנוסף, היא לא התקבלה ל{{ה|אקדמיה הצרפתית למדעים}} גם לאחר קבלת פרס נובל.
 
'''*[[רוזלינד פרנקלין]]''' – [[כימיה פיזיקלית|כימאית פיזיקלית]] שעבדה על גילוי מבנה ה[[די-אן-איי]]. תרומתה לפיצוח הדי-אן-איי הייתה מכרעת, בעיקר בזכות [[צילום רנטגן]] ברור שצילמה, שממנו ניתן היה להסיק את המבנה הסלילי של מולקולת הדי-אן-איי. ה[[תצלום]] נלקח ממנה ללא רשותה על ידי עמיתה [[מוריס וילקינס]], והוצג ל[[פרנסיס קריק]] ול[[ג'יימס ווטסון]], דבר שתרם משמעותית לפיתוח ה[[תאוריה]] שלהם. היחסים עם עמיתיה ב[[מעבדה]] היו מורכבים, ונטען שסביבת העבודה בה הייתה [[סקסיזם|סקסיסטית]], והיא שאיפשרה את ניצול החומרים שברשותה ללא הסכמתה.<BR> עמיתיה זכו בפרס נובל על גילוי זה, שהייתה לה תרומה מכרעת להשגתו. היא לא קיבלה אותו, מאחר שבזמן קבלת הפרס כבר לא הייתה בין החיים, אך היא לא קיבלה את ההכרה על תרומותיה על ידי עמיתיה. בספרו של ווטסון, "הסליל הכפול", מתוארת דמותה באור שלילי, והוא ממעיט בערכם של הישגיה ותרומתה לגילוי.
עמיתיה זכו בפרס נובל על גילוי זה, שהייתה לה תרומה מכרעת להשגתו. היא לא קיבלה אותו, מאחר שבזמן קבלת הפרס כבר לא הייתה בין החיים, אך היא לא קיבלה את ההכרה על תרומותיה על ידי עמיתיה. בספרו של ווטסון, "הסליל הכפול", מתוארת דמותה באור שלילי, והוא ממעיט בערכם של הישגיה ותרומתה לגילוי.
 
'''*[[ליזה מייטנר]]''' – פיזיקאית [[אוסטריה|אוסטרית]]-[[יהדות אוסטריה|יהודייה]], שהייתה שותפה לגילוי [[ביקוע גרעיני|הביקוע האטומי]], שהוביל בסופו של דבר לפיתוח [[פצצת אטום|הפצצה האטומית]]. את בגרותה העבירה ב[[גרמניה]], ועם [[עליית הנאצים לשלטון]] נאלצה לעזוב את משרתה הבכירה בפקולטה למדעים ב[[אוניברסיטת ברלין]], ולבסוף לברוח ל[[שבדיה]]. שותפיה ניצלו זאת כדי למחוק את שמה מהגילוי, דבר שזכה כמובן לתמיכת המשטר ה[[נאצי]], ואף זכו בפרס נובל על כך, ללא שהיא קיבלה כל הכרה.
 
בנוסף, לדעת חוקרות מסוימות, לאורך ההיסטוריה עסקו נשים רבות במדע, אך רובן לא קיבלו את ההכרה על הישגיהן. ב[[המאה ה-18|מאות ה-18]] ו[[המאה ה-19|ה-19]], בתקופה שבה התרחש ה[[מדע]] בבתי אנשים ולא ב[[מעבדה|מעבדות]] חיצוניות, רעיות ואחיות רבות מצאו עצמן עוסקות במדע, תוך שהן מסייעות לבני משפחתן.{{הערה|באולר ומורוס, עמ' 498.}}
שורה 146 ⟵ 128:
 
=== צידוקים להדרת הנשים מהמדע ===
{{להשלים|פסקה=מטרת התבנית}}
קיימת טענה לפיה החברה, שברצונה להנציח את המצב בו נשים אינן משתלבות במדע, בונה לעצמה מערכת מדעית המוכיחה ומצדיקה את חוסר הימצאותן של נשים בתחום.