שכר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תאור\1
CFO forum (שיחה | תרומות)
הוספה: הקשר בין שכר, מוטיבציה וביצועיים
שורה 71:
==שחיקת שכר==
השכר נקבע בדרך כלל בעת חתימה על חוזה העסקה בין העובד והמעביד. ערכו של השכר הנקוב בחוזה משתנה בהתאם לאינפלציה / דיפלציה של הכסף. לעתים מעסיקים מסכימים לכלול בחוזי עבודה סעיף הצמדה של השכר למדד או למטבע זר כלשהו. באופן זה נשמר שוויו הריאלי של השכר. אפשרות נוספת היא לערוך הסכם קיבוצי למניעת שחיקת השכר. הסכם שכזה מעניק [[תוספת יוקר]] לעובדים. על פי התאוריה המאקרו-כלכלית, העלאות שכר גורמות לאינפלציה, והקפאת שכר עוצרת אותה. על כן הצמדה גורפת של השכר למדד עלולה להכניס את המשק לסחרור אינפלציוני, והקפאת שכר משמשת לעצירתו של סחרור שכזה. עיין ערך: [[האינפלציה בישראל]].
 
==הקשר בין שכר, מוטיבציה וביצועיים==
מחקרים מודרניים מראים כי בעוד הבטחת שכר גבוה משפרת את הביצועים של עובד כאשר המשימה דורשת התמדה או [[מאמץ גופני]] מתמשך, במידה ונדרשת [[מחשבה]], [[זיכרון]], או [[יצירתיות]] אפשרות לתגמול גבוה רק יוצרת מתחים שפוגעים בביצועים. למרות ה[[אינטואיציה]] הטוענת ששכר גבוה יותר = ביצועים טובים יותר, מקובלת היום התפיסה שיש להשתמש בשיטות תגמול אחרות על מנת לדרבן עובדים, ובעיקר בכירים, על מנת לשפר את תפוקתם<ref>אלה אלקלעי, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000769760 השילוש הקדוש תגמול, מוטיבציה, ביצועים], באתר [[גלובס]], 29 ביולי 2012</ref>. לדוגמה, הטבה בדמות [[אופציה|אופציות]] או תוכניות הטבה [[מניה|במניות]], שמצד אחד מעניקות תגמול ארוך טווח הקושר את העובד לארגון ומצד שני לא יוצרות מתח הפוגע בביצועים.
 
חוקר מוביל בתחום הינו פרופסור [[דן אריאלי]].
 
==לקריאה נוספת==