אדריכלות היי-טק – הבדלי גרסאות

נוספו 1,638 בתים ,  לפני 15 שנים
אין תקציר עריכה
[[תמונה:Paris.pompidou.500pix.jpg|left|thumb|250px|מרכז פומפידו]]
 
'''אדריכלות ההיי-טק''' [[סגנונות באדריכלות|סגנון אדריכלי]] שהחל להתפתח בשנות ה-60 בעקבותיחד עם התפתחות ה[[פוסט-מודרניזם]] ובעקבות התפתחויות טכנולוגיות אשר איפשרו בנייה זו.
בניית ההיי-טק, כשמה כן היא - בנייה בטכנולוגיה מתקדמת, אשר משתמשת בעיקר בחומרים קלים וחדשניים לבנייה. פלדה, זכוכית ואלמנטים נמתחים במקום חומרים מסורתיים יותר כגון לבנים, עץ ובטון.
באדריכלות ההיי-טק נעשה פעמים רבות שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" יותר ובכך מפתחים שיטות בנייה ופרטי חיבור מעניינים בין חומרים שונים בעלי תכונות שונות לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופנקציונאלית.
 
סגנון בנייה זה מייצג את האתוס של [[מיס ואן-דר-רוהה]] שהאמין כי אדריכלות מודרנית חייבת לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. למשנה נוספת של מיס - "אלוהים נמצא בפרטים" - השפעה רבה גם כן על התכנון עתיר הטכנולוגיה.
אחת מאבני הדרך החשובות באדריכלות ההיי-טק היא [[מרכז פומפידו]] ב[[פריז]] אשר תכננו האדריכלים [[רנזו פיאנו]] ו[[ריצ'רד רוג'רס]] ובנייתו הושלמה בשנת [[1977]]. במבנה זה מודגשת שיטת הבנייה של הבניין ומערכות הבניין מוחצנות באופן שאף עורר את כעסם של הפריזאים בעת הקמתו.
 
אדריכלות ההיי-טק אינה תנועה רשמית או זרם מובהק של אדריכלות. למעשה האדריכלים הנחשבים לבולטים ביותר כיום בבנייה בטכנולוגיות מתקדמות, כמו [[נורמן פוסטר]] ו[[ריצ'רד רוג'רס]] אינם רואים עצמם ככאלה. עם זאת, ניתן לאפיין את הסגנון בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, אשר משתמשת בעיקר בחומרים קלים וחדשניים לבנייה ופרטי בניין אשר התאפשרו רק לאחר התפתחות התעשייה של העשורים האחרונים.
התפתחות המחשב יחד עם תוכנות שונות מאפשרות לא רק לבנות אלא גם לתכנן מבנים ופרטים שלא ניתן היה לתכנן בעבר.
 
באדריכלות ההיי-טק נעשה פעמים רבות שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" יותר ובכך מפתחים שיטות בנייה ופרטי חיבור מעניינים בין חומרים שונים בעלי תכונות שונות לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופנקציונאליתופונקציונאלית.
 
אחת מאבני הדרך החשובות באדריכלות ההיי-טק היא [[מרכז פומפידו]] ב[[פריז]] אשר תכננו האדריכלים [[רנזו פיאנו]] ו[[ריצ'רד רוג'רס]] ובנייתו הושלמה בשנת [[1977]]. במבנה זה מודגשת שיטת הבנייה של הבניין ומערכות הבניין מוחצנות באופן שאף עורר את כעסם של הפריזאים בעת הקמתו.<br />
מבנה נוסף ראוי לציון הוא [[מוזיאון גוגנהיים בבילבאו]] שתוכנן ע"י [[פרנק גרי]]. צורתו של מבנה זה היא כזו שלא ניתן היה לממשו לפני הפיתוח של תוכנות תלת-מימדיות מתאימות אשר מאפשרות תכנון שכזה. בנוסף, משתמש מבנה זה בחומר חדש לחלוטין בתעשיית הבנייה, [[טיטניום]], כדי לצפות את חוץ המבנה. <br />
לעומת זאת, יש הרואים בבניינים מוקדמים בהרבה, כגון [[מגדל אייפל]] ו[[ארמון הבדולח]], כחלוצים האמיתיים של אדריכלות זו.
 
 
==ראו גם==
* [[סגנונות באדריכלות]]
 
[[קטגוריה:אדריכלות]]
 
{{קצרמר אדריכלות}}
[[en:High_tech#High-Tech Architecture]]
834

עריכות