אדריכלות היי-טק – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
סגנון בנייה זה מייצג את האתוס של [[מיס ואן-דר-רוהה]] שהאמין כי אדריכלות מודרנית חייבת לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. למשנה נוספת של מיס - "אלוהים נמצא בפרטים" - השפעה רבה גם כן על התכנון עתיר הטכנולוגיה.
 
אדריכלות ההיי-טק אינה תנועה רשמית או זרם מובהק של אדריכלות. למעשה האדריכלים הנחשבים לבולטים ביותר כיום בבנייה בטכנולוגיות מתקדמות, כמו [[נורמן פוסטר]] ו[[ריצ'רד רוג'רס]] אינם רואים עצמם ככאלה. עם זאת, ניתן לאפיין את הסגנון בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, אשר משתמשת בעיקר בחומרים קלים וחדשניים לבנייה ופרטי בניין אשר התאפשרו רק לאחר התפתחות התעשייה של העשורים האחרונים.
התפתחות המחשב יחד עם תוכנות שונות מאפשרות לא רק לבנות אלא גם לתכנן מבנים ופרטים שלא ניתן היה לתכנן בעבר.
 
 
אחת מאבני הדרך החשובות באדריכלות ההיי-טק היא [[מרכז פומפידו]] ב[[פריז]] אשר תכננו האדריכלים [[רנזו פיאנו]] ו[[ריצ'רד רוג'רס]] ובנייתו הושלמה בשנת [[1977]]. במבנה זה מודגשת שיטת הבנייה של הבניין ומערכות הבניין מוחצנות באופן שאף עורר את כעסם של הפריזאים בעת הקמתו.<br />
מבנה נוסף ראוי לציון הוא [[מוזיאון גוגנהיים בבילבאובילבאו]] שתוכנן ע"י [[פרנק גרי]]. צורתו של מבנה זה היא כזו שלא ניתן היה לממשו לפני הפיתוח של תוכנות תלת-מימדיות מתאימות אשר מאפשרות תכנון שכזה. בנוסף, משתמש מבנה זה בחומר חדש לחלוטין בתעשיית הבנייה, [[טיטניום]], כדי לצפות את חוץ המבנה. <br />
לעומת זאת, יש הרואים בבניינים מוקדמים בהרבה, כגון [[מגדל אייפל]] ו[[ארמון הבדולח]], כחלוצים האמיתיים של אדריכלות זו.
 
834

עריכות