הבדלים בין גרסאות בדף "סטגפלציה"

הוסרו 4 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
בוט החלפות: \1מסים
מ
מ (בוט החלפות: \1מסים)
לפי תפיסה זו סטגפלציה עשויה להתרחש מתי שיש הלם של הצע (לדוגמה עלייה פתאומית במחירי הנפט, או הופעת מס חדש) שגורם לקפיצה חדה של המחירים של סחורות ושירותים. במובנים טכניים נוצרת התכווצות ב[[היצע וביקוש|עקומת ההיצע]].
במקרה של מחסור במשאבי טבע, הסטגפלציה נגרמת כאשר יש עיכוב באספקת חומרים בסיסיים. כלומר, כשההיצע המעשי או היחסי חסר במוצרי יסוד (כגון אנרגיה, עץ, מתכות, מינרלים, אדמה לייצר עליה וכו'). המחסורים לא יכולים לקבל מענה מהר מספיק ביחס לדרישה המתמשכת והגואה. כאמור לא רק חסר מציאותי יכול לגרום למחסור, אלא גם התנהלות ממשלתית, המתבטאת במיסיםבמסים ומדיניות מוניטארית כושלת, המביאה למחסור יחסי. כל זה עקבי לגורמים לאינפלציית עלויות מאולצות המתוארת קודם באבחנה שעושים הנאו-קיינסייאנים. לאחר שתקרה סטגפלציה הכלכלה תנסה קודם כל לתפוס תנופה – קונים ומוכרים יהיו מוכנים יתחילו לשלם יותר כדי למתן את הביקוש. הבנק המרכזי עלול להחמיר זאת, על ידי הגדלת מחזור הכסף (הדפסת עוד כסף), או בהורדת הריבית, בניסיון להלחם במיתון. הגדלת מחזור הכסף תגדיל את הביקוש למרות שהביקוש בדרך כלל קטן בעת מיתון.
 
במודל הקיינסיאני הקלאסי העלאה במחירים תעודד ייצור עוד היצע של מוצרים ושירותים. אך בעת הלם היצע ההיצע לא מגיב ללחץ המחירים כרגיל. כך, שיעור האינפלציה עולה, הייצור יורד, ונוצרת סטגפלציה.
קיינס מצביע במפורש על הקשר בין הדפסת כסף ממשלתית לאינפלציה:
 
"המערכות שאמורות לבקר על האינפלציה באירופה המשיכו לאורכים בלתי רגילים. הממשלות הלוחמניות, לא יכלו, או היו ביישניות מדי או מדי קצרות רואים כדי לבטח את ההלוואות שלהן ואת המיסיםהמסים שנועדו לצרכים המלחמתיים הדפיסו כסף רב כדי לאזן."
 
קיינס גם מצביע על איך הגבלות ממשלתיות על המחירים מדכאות את הייצור: