יתר לחץ דם ריאתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
יתר לחץ דם '''וורידי''' ריאתי מציג תמונה קלינית שבה יש קוצר נשימה כאשר המטופל שוכב או ישן (orthopnea) להבדיל מיתר לחץ דם '''עורקי''' ריאתי אשר אינו מציג תמונה דומה.
 
== בדיקות מעבדה והדמיות ==
על מנת להעריך את החולה יש לבחון את ההיסטוריה המשפחתית, כדי לבדוק האם המחלה הינה מחלה משפחתית. כמו כן נבדקת החשיפה ל[[תרופה|תרופות]] או [[סם|סמים]] כגון [[קוקאין]], [[מתאמפטמין]], [[אתנול|אלכוהול]], ו[[עישון]]. בדיקה פיזיקלית מבוצעת כדי לבחון סימנים המאפיינים יתר לחץ דם ריאתי- כגון קול לב שני מודגש (סגירת המסתם הריאתי), בצקת, קלאבינג (התאלות) של האצבעות, hepatojugular reflux (בדיקה המבוצעת לצורך הערכת תפקוד הוורידים הצוואריים, ואשר תוצאתה חיובית ביתר לחץ דם ריאתי), כאשר לעתים קיימת אי ספיקה של המסתם הטריקוספידלי.
 
על מנת להעריך את החולה יש לבחון את ההיסטוריה המשפחתית, כדי לבדוק האם המחלה הינה מחלה משפחתית. כמו כן נבדקת החשיפה ל[[תרופה|תרופות]] או [[סם|סמים]] כגון [[קוקאין]], [[מתאמפטמין]], [[אתנול|אלכוהול]], ו[[עישון]].
 
בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מעליה בלחץ הוורידים הצווארים, ודופק נמוש באיזור חדר ימין כעדות לעומס המופעל עליו. למרבית החולים יש עדות ב[[קולות הלב]] לקול לב רביעי, קול לב שני מודגש (סגירת המסתם הריאתי) ואוושה הנוצרת מאי ספיקת המסתם הטריקוספידלי. ניתן לבחון סימנים נוספים המאפיינים יתר לחץ דם ריאתי- , בצקת, קלאבינג (התאלות) של האצבעות, hepatojugular reflux (בדיקה המבוצעת לצורך הערכת תפקוד הוורידים הצוואריים, ואשר תוצאתה חיובית ביתר לחץ דם ריאתי) וכיחלון (בשלב מאוחר).
 
צילום חזה יכול להראות הדגשה של עורקים ריאתיים מרכזיים, ובאק"ג יש לעיתים סטיית ציר ימנית וסימנים להיפרטרופיה של חדר ימין. בבדיקת אקו לב ניתן לראות עליה בגודל של חדר ימין ועליה ימנית, ירידה בגודל החדר השמאלי וממצאים נוספים. CT מבוצע בין היתר כדי להעריך מחלת ריאות קיימת כגון מחלת ריאות רסטריקטיבית.
 
בדיקות מעבדה מיוחדות שיש לבצע במקרים מסוימים (ראה- הגישה להערכה של יתר לחץ דם ריאתי ומקורו) כוללות בדיקה ל- HIV, antinuclear antibody וכן תפקודים של בלוטת התריס.
 
== דיאגנוזה ==
מאחר ויתר לחץ דם ריאתי יכול להתחלק ל- 5 סוגים שונים, נעשים מבחנים כדי להבדיל בין יתר לחץ דם ריאתי עורקי מיתר לחץ דם וורידי, היפוקסי, תסחיפי (טרומבואמבולי) או ממקור שונה. מבוצעת בדיקה פיזיקלית וכן נערכים מבחנים לתפקוד הריאות, בדיקות דם, [[אק"ג]], מדידת רמות גזים בדם וצילום חזה.
 
'''הגישה להערכה של יתר לחץ דם ריאתי ומקורו''', כוללת בראש ובראשונה ביצוע אקו-לב. במידה ובאקו לב נמצאה מחלה של הלב השמאלי, מחלות מסתמים שונות או מום מולד לבבי, המשך הבירור נעשה על ידי צנתור לבבי.
במידה ואקו לב מציג תמונה של הרחבת החדר הימני, יש להעריך את מידת התפקוד הריאתי- אשר יכול לכלול מחלה חסימתית כרונית ריאתית- COPD, או תפקוד תקין/רסטריקטיבי של הריאות. במידה ותפקוד הריאות תקין/רסטריקטיבי בנוכחות עדות להרחבת החדר הימני, יש לערוך CT חזה ולבחון האם מדובר במחלת ריאות אינטרסטיציאלית, האם מדובר בפקיק דם (מחלה תרומבואמבולית) שהביא ליתר לחץ דם ריאתי, או האם יש עדות להגדלה של כלי דם ריאתיים. במידה ויש עדות להגדלת כלי דם ריאתיים, יש לקחת בדיקות הכוללות ספירת דם, נוגדנים ל- ANA, בדיקות לאיתור HIV, בדיקות לתפקוד בלוטת התריס ואנזימי כבד) לצורך איתור הגורם למחלה.
 
מדד קליני מקובל למעקב אחר חומרת המחלה הינו מבחן הליכה ל- 6 דקות (six minutes walk test)- מהו המרחק שהנבדק מסוגל לעבור ב- 6 דקות. הוכח כי יציבות ושיפור במדד זה הינם בעלי קורלציה חיובית להישרדות גבוהה יותר.
 
מדידה מדויקת של מידת הלחץ הריאתי, תפוקת הלב ומדדים נוספים נעשית באמצעות צנתור לבבי- יתר לחץ דם עורקי ריאתי הינו מצב שבו לחץ הדם הממוצע העורקי עולה על 25 מ"מ כספית, ובנוסף לכך הלחץ הנמדד בנימי הריאה (PCWP) חייב להיות נמוך מ- 15 מ"מ כספית, והתנגודת הריאתית הווסקולרית חייבת להיות גדולה מ- 3 יחידות Wood.
 
== סיבות וסיווג ==
שורה 44 ⟵ 56:
 
== פתוגנזה ==
יתר לחץ דם '''עורקי''' ריאתי מערב היצרות של כלי הדם בריאות, אשר גורמים ללב לפעום בקצב מהיר יותר כדי להזרים דם לריאות. בתהליך זה, המכונה פיברוזיס, הופכים כלי הדם לקשיחים יותר ועבים יותר. התהליך כשלעצמו מעלה את לחץ הדם בעורקים. מנגד, הלב הימני אשר עובד בעומס גדול, מתעבה וגדל כתוצאה מהעבודה המאומצת עד שמגיע לאי ספיקה כתוצאה מחוסר היכולת לעבוד כנגד הלחץ העולה מצד עורקי הריאות. כאשר זרימת הדם לריאות כתוצאה מכך נחלשת, הריאות מספקות פחות דם לחדר השמאלי, וגם רמת החימצון של הדם הזורם לחדר השמאלי הינה נמוכה יותר. התוצאה הינה קושי הולך וגדל של הלב השמאלי לספק לגוף את החמצן לו הוא זקוק, במיוחד במצבי מאמץ. הממצאים הנמדדים הינם עליה בלחץ הדם העורקי עם ערכים נורמלים של pulmonary capillary wedge pressure- PCWP.
 
ביתר לחץ דם '''וורידי''' ריאתי אין היצרות או חסימה של דם לריאות, אלא הלב השמאלי כושל בהזרמת דם לגוף, וכתוצאה מכך יש הצטברות של דם (pooling of blood) אשר מביא ל[[בצקת ריאות]] ולתפליטים פלאורליים. הממצאים הנמדדים הינם עליה בלחץ הדם העורקי ועליה גם ב- PCWP.
 
ביתר לחץ דם ריאתי הנובע ממצבים של מחסור בחמצן ([[היפוקסמיה]]), הרמות הנמוכות של החמצן מביאות ככל הנראה להיצרות והתכווצות של עורקי הריאה- והפתופיזיולוגיה הינה בדומה ליתר לחץ דם עורקי ריאתי.
שורה 53 ⟵ 65:
 
== אפידמיולוגיה ==
יתר לחץ דם ריאתי עורקי ממקור שאינו ידוע (אידיופתי- IPAH)- הינו נדיר מאד, בין 2-3 מקרים למליון איש, כאשר נשים מועדות לכך פי 3 יותר מאשר גברים. (אצל ילדים, יתר לחץ דם ריאתי קורה בשכיחות שווה אצל בנים ובנות). בכ- 20% מן המקרים הסיבה הינה גנטית וכוללת מוטציות בגנים שונים המביאים להיווצרות המחלה.
 
צורות אחרות של יתר לחץ דם ריאתי הינן שכיחות יותר- ב[[סקלרודרמה]] השכיחות ליתר לחץ דם ריאתי מוערכת בכ 6-60% מכל החולים, במחלת פרקים שיגרונתית- כחמישית מהחולים, ב[[זאבת]]- עד 14% מהחולים, ובאנמיה חרמשית- בין 20% ל- 40% מהחולים.