תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

מסעו המכריע לכנען היה מסעו הראשון ששיאו היה ב[[קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס)|קרב מגידו]] שכוון כנגד הערים המורדות. במרד השתתפו 119 ערים ומחוזות בעיקר מ[[עמק יזרעאל]], מישור חוף [[עכו]], [[בקעת הירדן]] הצפונית, ה[[בשן]], אזור [[דמשק]] ו[[בקעת הלבנון]]. כל שמות משתתפי המרד חקוקים על גבי תבליטים על גבי קירות מקדש [[אמון (אל)|אמון]] ב[[כרנך]]. בקרב זה נחל הצבא המצרי ניצחון מוחץ. מנהיגי הברית נמלטו ל[[תל מגידו|מגידו]] והסתגרו בה. צבא מצרים נאלץ לצור על העיר 7 חודשים עד לכניעתה.{{הערה|יוחנן אהרוני, [[אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל]], ספר ראשון: "אטלס כרטא לתקופת המקרא", ירושלים, 1964 עמוד 32}}

[[קובץ:Near East 1400 BCE-he.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס]]

 

לאחר מותו של תחותמס השלישי התעוררה תסיסה באזורי השלטון המצרי בכנען ובסוריה. בנו, [[אמנחותפ השני]], ערך בין השנים 1450 לפנה"ס ל-1444 לפנה"ס 3 מסעות מלחמה. בעת המסע הראשון הגיעה המרידה עד "[[שמש-אדום|שמש-אדם]]" שב[[גליל התחתון]].{{הערה|ייתכן וזו העיר "אדמה" המוזכרת במקרא ברשימת ערי [[שבט נפתלי]], יוחנן אהרוני, "תולדות ארץ ישראל" עמוד 109}} מכאן עלה אמנחותפ השני למיתני. מסעו השני היה גם לאזור סוריה. שנתיים לאחר מכן יצא למסעו השלישי כדי לדכא מרידות ב[[השרון|שרון]] וב[[עמק יזרעאל]]. ב"תל כנרות" נמצא שבר של מצבה מצרית מתקופה זו שבה נזכר ניצחון על הנוכרים ממיתני, אך לא ברור האם מיתני הגיעה עד אזור זה או שהכתובת התייחסה רק לערים שהתמרדו בתמיכתה של מיתני. במסעות האלה לא הצליח אמנחותפ להשתלט על סוריה, אבל הושג איזון בין מצרים למיתני. שתי הממלכות קבעו את גבול תחומי ההשפעה שלהן, שעבר בין אזור קדש שבסוריה לבקעת הלבנון. קו גבול זה תחם את מצרים עד סוף תקופת הברונזה המאוחרת ואף השתמר ב[[מקרא]] כגבולה הצפוני של הארץ היעודה ([[במדבר]] לד פסוקים ז-ט, [[יחזקאל]] מז פסוקים טו-יז).