אפידמיולוגיה – הבדלי גרסאות

האפידמיולוגיה עוסקת רבות ב'''מחלות מדבקות''' ובפיקוח על גורמים המעודדים מחלות אלו, כגון [[תברואה]] ו[[היגיינה]] ירודות, חוסר מוּדעוּת באוכלוסייה, הימנעות מ[[חיסון|חיסונים]] ועוד. להלן כמה נושאים לדוגמה בהם עוסקת האפידמיולוגיה:

 

* '''[[מחלת קורו]]''' הינה מחלת [[מוח]] קטלנית הנגרמת על ידי [[פריון (חלבון)|פריון]]. המחלה הייתה ידועה בקרב שבטים מסוימים ב[[פפואה ניו גיני]] בלבד, ובמשך שנים לא היו ידועים מקורה ודרך התפשטותה. ב-[[1957]] התגלה כי אורח החיים ה[[קניבליזם|קניבלי]] של השבט גרם להתפשטות המחלה; אכילתם של מוחות נגועים של בני שבט שמתו גרם להעברת הפריון בין בני השבט. ב[[שנות ה-70]] פסק מנהג הקניבליזם והמחלה נעלמה מן העולם. '''[[ספגת המוח|מחלת הפרה המשוגעת]]''', אשר התפרצה ב[[בריטניה]] באמצע [[שנות ה-90]], דומה מאוד לקורו ונגרמת אף היא על ידי פריון. לאחר ההתפרצות עברה המחלה מה[[בקר]] אל כמה אנשים אשר צרכו בשר טחון שהכיל [[רקמת תאים|רקמות]] מוח נגועות בפריון. כשהפריון עובר מפרות אל ה[[אדם]] הוא גורם ל'''[[מחלת קרויצפלד יקוב]]'''.

* מאז הופעתה של מחלת ה'''[[איידס]]''', בסוף שנות ה-70, הפכה המחלה למגפה עולמית. רובם המוחלט של החולים במחלה הקטלנית משתייכים למדינות העולם השלישי. [[אפריקה]] נפגעה קשות מהמחלה, ובמדינות מסוימות בה כשליש מהאוכלוסייה נושאת את ה[[נגיף]], דבר בעל השלכות עצומות על העתיד ה[[כלכלה|כלכלי]] וה[[חברה|חברתי]] של יבשת זו. בעולם המערבי נפוצה המחלה פחות, זאת עקב מודעות רבה לקיום [[יחסי מין]] בטוחים, וכן נגישות גבוהה ל[[אמצעי מניעה]].