כתובת הליודורוס – הבדלי גרסאות

תוכן הכתובת פוענח ופורסם לראשונה על ידי הפרופסורים חנה כותון-פלטיאל ומיכאל וורלה בשנת [[2007]].<ref>Cotton, Hannah M., ''Seleukos IV to Heliodoros : a new dossier of royal correspondence from Israel'', '''ZPE''' 159 (2007), pp. 191-205 </ref>

 

 

לטענתם סביר להניח כי ה[[יהודים]] ראו במינוי זה התערבות גסה והפרה של העצמאות הדתית, ממנה נהנו מאז ימי המלך הקודם, [[אנטיוכוס השלישי]], וכי ניתן להניח כי הדרמה המתוארת ב[[ספר מקבים ב']] היא כנראה עיבוד סוביקטיבי של פרשת המינוי הזה מנקודת מבט יהודית. ניתן לראות במינוי נקודת ציון בתהליך ההתערבות של היוונים-הסלווקים בנעשה במקדשים ואף בפולחן היהודי, ובהתדרדרות היחסים ביניהם. שיאה של התדרדרות היחסים היה כעשר שנים לאחר מועד המינוי, בשנת [[167 לפנה"ס]], בגזרות הדתיות החמורות של אנטיוכוס הרביעי (אפיפאנס), וב[[מרד החשמונאים]] שפרץ בעקבותיהן.