ערך בסיכון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בזל, לצורכי, הייתה, אירוע, ביטחו\1, \1תייחס, \1שוקי, מסוי\1, \1ייתכן
שורה 3:
באדום:5% מן השטח מתחת לעקומה
]]
'''ערך בסיכון''' (ב[[אנגלית]]: '''Value at Risk''' ,ר"ת: '''VaR''') הוא מושג מתחום [[כלכלה מתמטית|הכלכלה המתמטית]] ו[[ניהול סיכונים פיננסיים|ניהול הסיכונים]]. השימוש ב-VaR מתקיים באופן נרחב לצרכילצורכי מדידת רמת הסיכון ותוחלת ההפסד של [[תיק השקעות]] ספציפי המורכב מנכסים פיננסיים בטווח זמן מסוייםמסוים. הנחת בסיס בחישוב VaR היא כי [[שוק ההון|שוקי ההון]] מתנהלים באופן שגרתי וכי לא מבוצעים שינויים בהרכב ההשקעות של התיק.
 
==היסטוריה==
 
מדידת ו[[הערכת סיכונים]] בתחומי הכלכלה והפיננסים הן בעיה ידועה ומוכרת מזה תקופה ארוכה. גופי ניהול פיננסי ביחד עם גופי פיקוח ממשלתיים מנסים להתמודד עימה בדרכים שונות לאורך השנים. הארועהאירוע המכונן אשר דחף לפיתוח הרעיון של חישוב הערך בסיכון היה מפולת המניות ו[[משבר פיננסי|המשבר הפיננסי]] של [[1987]].
 
עיתוי המשבר ועוצמתו לא התאימו לאף אחד מן המודלים ה[[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] שנעשה בהם שימוש במועד זה. בניגוד למודלים הקיימים אשר העריכו סיכון על פי נתונים היסטוריים של מסחר ותמחור של נכסים פיננסיים, התברר כי המשבר השפיע על שווקים רבים בבת אחת, גם כאלה שלא היו בעלי קשר כלכלי ישיר או סיבה כלכלית לחוות מפולת מסוג כזה.
שורה 18:
בשנת 1997 הנחתה [[רשות ניירות ערך|רשות ני"ע]] האמריקנית את כל המוסדות הפיננסיים לפרסם את רמת הסיכון שלהם בפעילות ההשקעה בנכסים נגזרים. בנקים ובתי השקעה רבים נוהגים לפרסם לציבור את ה-VaR שלהם כחלק מהצגת יציבותם הפיננסית.
 
בשנת 1999 החלו בנקים בכל רחבי העולם ליישם את חישוב ה-VaR שלהם כחלק מאימוץ [[בזל 2|תקנות באזלבזל 2]] לעניין מדידת וניהול סיכונים פיננסיים וסיכוני שוק.
 
==שימושים==
שורה 27:
#דיווחים חשבונאיים
#חישוב שווי ההון העצמי לצרכים רגולטורים
VaR מחושב במוסדות פיננסיים בפועל מדי יום בדרך כלל בהסתברות של 1% ו-5% עבור תקופות של יום אחד ושל 14 ימים, אשר משקפים אופק תגובה סביר בשוקי ההון המתנהגים באופן נורמלי. למעשה מסמן ערך ה-VaR עבור המוסד הפיננסי את הגבול שבין ימים רגילים לימים אשר בהם מתרחשים ארועיםאירועים פיננסיים קיצוניים. כמובן שבזמן אירועים פיננסיים קיצוניים לא ניתן לחזות את ההתרחשויות, וההפסד בפועל יהיה גדול בהרבה מן החזוי.
 
===דוגמה===
 
נניח שעבור תיק השקעות מסוים חושב כי הערך בסיכון של 5% למשך יום אחד שווה למיליון ₪. משמעות הדבר היא כי בהנחה של שווקישוקי מסחר בתנאים רגילים וללא ביצוע שינויים בהרכב התיק, ישנה הסתברות של 0.05 כי ביום אחד יאבד התיק מערכו סכום שווה או גדול יותר ממיליון ₪. ניתן גם לומר כי בתיק זה צפוי הפסד מקסימלי של מליון ₪ באחד מתוך כל 20 ימי מסחר.
 
==VaR כאמצעי פיקוח==
שורה 41:
הכלכלן [[נאסים טאלב]] טוען כי חישוב ה-VaR מעדיף מודלים מתמטיים על פני הנסיון ההיסטורי רב השנים. לטענתו המודל מתעלם מחוסר האפשרות לחזות אירועים נדירים וקיצוניים אשר עלולים להשפיע מהותית על הסיכון שבהשקעה, ולכן נוטע רמת ביטחון שגויה במנהלי ההשקעות.
 
[[דייוויד איינהורן]] טוען כי ההסתמכות על ערך ה-VaR גורם לרמה גבוהה של לקיחת סיכונים ומינוף על ידי המוסדות הפיננסיים. מנהלי ההשקעות מעדיפים "לנהל" את הסיכונים הסבירים ולהתעלם מן הסיכונים בעלי הסבירות הנמוכה ובכך ליצור פוטנציאל לקטסטרופה מתוך תחושת בטחוןביטחון שגויה.
סטטיסטיקאים טוענים כי יתכןייתכן מצב שבו VaR של תיק השקעות משולב יהיה גבוה מה-VaR של כל אחד ממרכיביו. מצב כזה עלול לגרום ליצירת הוצאה נוספת ומיותרת של המוסד הפיננסי לצרכילצורכי ביטוח אשר באופן מעשי לא היתההייתה נדרשת.
 
גם המצדדים בשיטת ניהול הסיכונים על פי VaR מזהים בו מספר חסרונות שעיקרם: התיחסותהתייחסות ל-VaR כאפשרות הגרועה ביותר בעוד שבפועל התוצאות מוכיחות מדי פעם הפסדים גבוהים ממנו. מנהלי ההשקעות עוסקים בעיקר בניהול ה-VaR השוטף במקום בניהול הסיכונים הקיצוניים אשר מעבר לו.
 
==נוסחה מתמטית==
 
בהינתן רמת בטחוןביטחון <math>\alpha \in (0,1)</math>
 
ה-VaR של תיק השקעות ברמת בטחוןביטחון <math>\alpha</math> הוא המספר הנמוך <math>l</math> כך שההסתברות להפסד <math>L</math> גדול מ <math>l</math>
לא תעלה על <math>(1-\alpha)</math>