פרכוס אפילפטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏סיבות: אנצפליטיס
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 3:
האפקט החיצוני יכול להיות חריף כמו תנועות וחבטות ([[פרכוס טוני-קלוני]]) או מתון כמו איבוד קצר של הכרה. הוא יכול להתבטא כשינוי במצב מנטלי, תנועות טוניות או [[מיוקלונוס|קלוניות]], פרכוסים ותופעות נפשיות אחרות (כמו [[דז'ה וו]]). לפעמים אין פרכוסים כי אם "צניחה" של כל הגוף, כאשר האדם מאבד שליטה על גופו וצונח ארצה. המונח הרפואי להתקפים חוזרים ונשנים ללא סיבה נראית לעין הוא [[אפילפסיה]], אבל התקפים עלולים להופיע אצל אנשים שאינם לוקים באפילפסיה.
 
לכ- 4% מן האנשים יהיה התקף ללא סיבה עד גיל 80 והסיכוי לחוות התקף שני הוא בין 30% ו- 50%.<ref>{{cite journal | doi = 10.1007/s11940-004-0016-5 | last1 = Herman | first1 = ST. | year = 2004 | title = Single Unprovoked Seizures | url = | journal = Curr Treat Options Neurol | volume = 6 | issue = 3| pages = 243–255 | pmid = 15043807 }}</ref><ref name="Berg">{{cite journal | last1 = Hosey | first1 = MM | last2 = Tao | first2 = M | title = Protein kinases of rabbit and human erythrocyte membranes. Solubilization and characterization. | journal = Biochimica et biophysica acta | volume = 482 | issue = 2 | pages = 348–57 | year = 1977 | pmid = 18184 }}</ref> טיפול יכול להפחית את הסיכון לקבל התקף שני אפילו עד מחצית מהצפוי. <ref name="Berg"/> רוב ההתקפים היחידים מטופלים על ידי רופאים כלליים (העוסקים ברפואת חירום או ברפואה כללית), בעוד שמחקר וטיפול באפילפסיה קשה לשליטה יטפלו אפילפטולוגים – נוירולוגים עם התמחות באפילפסיה.
 
==מיון==
שורה 45:
==דיאגנוזה==
 
רק ל- 25% מן האנשים שיהיה להם התקף או פיתחו סטטוס אפילפטיקוס יש [[אפילפסיה]] <ref name="Stasiukyniene-2009">{{Cite journal | last1 = Stasiukyniene | first1 = V. | last2 = Pilvinis | first2 = V. | last3 = Reingardiene | first3 = D. | last4 = Janauskaite | first4 = L. | title = [Epileptic seizures in critically ill patients] | journal = Medicina (Kaunas) | volume = 45 | issue = 6 | pages = 501–7 | month = | year = 2009 | doi = | pmid = 19605972 }}</ref> חשוב להבחין בין סיבות ראשוניות להתקפי אפילפסיה לבין סיבות משניות. [[בדיקת דם]], [[ניקור מותני]] או בדיקת רעלים יכולות לעזור בנסיבות מיוחדות כשהן מרמזות על סיבה משתמעת כמו [[אלכוהול]] או אי נטילת תרופות, [[דלקת קרום המוח]] או מינון יתר אבל אין מספיק הוכחות על מנת לתמוך בשימוש שגרתי אצל מבוגר שיש לו התקף ראשון ללא סיבה נראית לעין. <ref name="AAS2007">{{cite journal | last1 = Krumholz | first1 = A | last2 = Wiebe | first2 = S | last3 = Gronseth | first3 = G | last4 = Shinnar | first4 = S | last5 = Levisohn | first5 = P | last6 = Ting | first6 = T | last7 = Hopp | first7 = J | last8 = Shafer | first8 = P | last9 = Morris | first9 = H | title = Practice Parameter: evaluating an apparent unprovoked first seizure in adults (an evidence-based review): report of the Quality Standards Subcommittee of the American Academy of Neurology and the American Epilepsy Society. | journal = Neurology | volume = 69 | issue = 21 | pages = 1996–2007 | year = 2007 | pmid = 18025394 | doi = 10.1212/01.wnl.0000285084.93652.43 }}</ref> בסקירה שנערכה ב- 2007 הומלץ לערוך בדיקת [[אלקטרואנצפלוגרם]] (EEG) ו[[דימות מוחי]] ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT) או ב[[דימות תהודה מגנטית]] (MRI){{כ}} <ref>Krumholz, A; Wiebe, S; Gronseth, G; Shinnar, S; Levisohn, P; Ting, T; Hopp, J; Shafer, P et al. (2007). "Practice Parameter: evaluating an apparent unprovoked first seizure in adults (an evidence-based review): report of the Quality Standards Subcommittee of the American Academy of Neurology and the American Epilepsy Society.". Neurology 69 (21): 1996–2007. doi:10.1212/01.wnl.0000285084.93652.43. PMID 18025394. </ref> MRI היא יותר רגישה בבדיקת התקף ראשון שסיבותיו אינן ידועות.
הבחנה בין התקף אפילפטי למצבים אחרים כמו [[התעלפות]] יכול להיות קשה. תיאור מהימן על ידי עד את ההתקף הוא הגורם החשוב ביותר בקביעה אם היה התקף.
 
שורה 57:
===קביעת הסיבה הבסיסית===
שיטות אבחון נוספות כוללות סריקת [[CT]] ודימות [[MRI]] או אנגיוגרפיה. בדיקות אלה יכולות להראות על פגיעות מבניות במוח ובלב, אך אצל רוב אלה שיש להם אפילפסיה לא רואים שום דבר מיוחד.
היות ויש אבחנות שונות להתקפים אין זה בלתי מצוי שחולה ייבדק בו זמנית על גורמים הקשורים ללב וסיבות [[אנדוקרינולוגיה|אנדוקריניות]]. בדיקת רמת [[גלוקוז]], למשל, היא פעולה הכרחית בטיפול בהתקפים משום ש[[היפוגליקמיה]] עלולה לגרום להתקפים וכישלון בשליטה ברמת הסוכר עלולה להיות מזיקה לחולה. סיבות אחרות שיש לקחת אותן בחשבון הן [[התעלפות|התעלפויות]] ו[[הפרעת קצב]] לבבי ולעתים [[הפרעת פאניקה]]. בנוסף, ל- 5% מן האנשים עם תוצאות חיוביות בתבחין הטיה משכיבה לעמידה<ref>[http://www.infomed.co.il/disease-1222-4/ התעלפות] </ref> עלולה להיות פעילות דמוית התקף שנובעת, כנראה, מחוסר חמצן במוח. <ref name="pmid12963568">{{cite journal |author=Passman R, Horvath G, Thomas J, ''et al.'' |title=Clinical spectrum and prevalence of neurologic events provoked by tilt table testing |journal=Arch. Intern. Med. |volume=163 |issue=16 |pages=1945–8 |year=2003 |pmid=12963568 |doi=10.1001/archinte.163.16.1945}}</ref>
 
===הבחנה===
שורה 67:
 
==תרופות==
אין צורך במתן תרופות אחרי התקף ראשון והן מומלצות רק אחרי שהתרחש התקף שני או לכאלה שיש להם פגיעה מבנית במוח. <ref name="medicine">[http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=212 Current Guidelines For Management Of Seizures In The Emergency Department] </ref>
==שונות==
ניתן לאמן כלב שיזעיק עזרה או יבטיח את בטיחות האדם כשמתרחש התקף. כלבים אלה לא מתאימים לכל אחד. לעתים רחוקות יכול הכלב לפתח יכולת לחוש את ההתקף לפני שהוא קורה.<ref>[http://www.starmed.co.il/news/3138076 כלבים כעזר לטיפול באפילפסיה]</ref><ref name=Dalziel_2003>{{cite journal |author=Dalziel D, Uthman B, Mcgorray S, Reep R |title=Seizure-alert dogs: a review and preliminary study |journal=Seizure |volume=12 |issue=2 |pages=115–20 |year=2003 |pmid=12566236 | doi = 10.1016/S105913110200225X}}</ref> ניתן להשתמש בקסדות על מנת להבטיח הגנה לראש בזמן התקף.