מדיניות פיסקלית – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
כאשר הממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה, כפי שנוהגות בפועל רוב הממשלות, אנו נאמר כי לממשלה '''גרעון פיסקלי'''. הגירעון יכול להיות ממומן על ידי מכירת נכסי המדינה או על ידי הנפקת אגרות חוב או מלווים לציבור במטבע המקומי ([[חוב פנימי]]) או על ידי קבלת הלוואות מחו"ל ('''חוב חיצוני'''). לבסוף, יכולה הממשלה, בדרך כלל על ידי ה[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]], להדפיס כסף חדש ולשלם באמצעותו.
 
כאשר ממשלה נוקטת '''מדיניות פיסקלית מרחיבה''' כאשר היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני, או לעתים כאשר היא מצמצמת את גביית המסים. המצב ההפוך ייקרא '''מדיניות פיסקלית מרסנת'''.
 
כאשר המשק יהיה במצב של דיפלציה נבצע מדיניות פיסקלית מרחיבה, וכאשר המשק יהיה באינפלציה נבצע מדיניות פיסקלית מרסנת.
 
==שימוש במדיניות פיסקלית==
לפי משנתו שלהכלכלן [[ג'ון מיינארד קיינס]], מייסד (הקרויהאסכולת ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]]), הממשלההמדיניות יכולהפיסקלית וצריכההממשלתית להשתמשהיא במדיניותכלי פיסקליתרב ככליעצמה המסייע לממשלה לבצע שינויים במשק. קיינס גרס כי לקחי [[השפל הגדול]] מלמדים אותנו כי המדיניות המוניטרית לבדה אינה מספיקה כדי להביא את המשק לאיזון, ובאמצעות מדיניות פיסקלית עלמרחיבה מנתניתן לסייעלגרום לשוק להגיע למצב של [[תעסוקה מלאה]] ולמנוע עודפי היצע המביאים ל[[מיתון]]. הגדלת הוצאות הממשלה, למשל על ידי ביצוע עבודות תשתית כגון סלילת כבישים באופן ציבורי, מסייעות למשק בכך שהן מזרימות ביקוש חדש למוצרים ושירותים, בשיעור הנגזר מ[[כלכלה קיינסיאנית#המכפיל הקיינסיאני|המכפיל הקיינסיאני]], ומאפשרות ליצרנים לספק ביקוש זה על ידי ייצור נוסף באמצעות העסקת עובדים נוספים.
 
באופן כללי יותר, מקובל לדבר על '''מדיניות אנטי-מחזורית''': כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה בעת [[מיתון]], כך יש לנקוט מדיניות פיסקלית מצמצמת או מרסנת בשעת גאות. על ידי הקטנת הוצאות הממשלה בתקופה של תעסוקה מלאה וצמיחה גבוהה, ניתן אמנם למתן את הקיצוניות של [[מחזור העסקים]] ולמנוע תקופת שפל חריפה בעתיד. אך בפועל ממשלות אינן נוהגות על פי רוב להילחם בגאות ושגשוג כלכלי באופן זה. בעולם המערבי יהיה זה בדרך כלל הבנק המרכזי שיילחם ב[[אינפלציה]], שהיא תוצאה שלילית של גאות, על ידי העלאת שער ה[[ריבית]] במשק.