מדיניות פיסקלית – הבדלי גרסאות

כאשר הממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה, כפי שנוהגות בפועל רוב הממשלות, אנו נאמר כי לממשלה '''גרעון פיסקלי'''. הגירעון יכול להיות ממומן על ידי מכירת נכסי המדינה או על ידי הנפקת אגרות חוב או מלווים לציבור במטבע המקומי ([[חוב פנימי]]) או על ידי קבלת הלוואות מחו"ל ('''חוב חיצוני'''). לבסוף, יכולה הממשלה, בדרך כלל על ידי ה[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]], להדפיס כסף חדש ולשלם באמצעותו.

 

 

==שימוש במדיניות פיסקלית==

 

באופן כללי יותר, מקובל לדבר על '''מדיניות אנטי-מחזורית''': כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה בעת [[מיתון]], כך יש לנקוט מדיניות פיסקלית מצמצמת או מרסנת בשעת גאות. על ידי הקטנת הוצאות הממשלה בתקופה של תעסוקה מלאה וצמיחה גבוהה, ניתן אמנם למתן את הקיצוניות של [[מחזור העסקים]] ולמנוע תקופת שפל חריפה בעתיד. אך בפועל ממשלות אינן נוהגות על פי רוב להילחם בגאות ושגשוג כלכלי באופן זה. בעולם המערבי יהיה זה בדרך כלל הבנק המרכזי שיילחם ב[[אינפלציה]], שהיא תוצאה שלילית של גאות, על ידי העלאת שער ה[[ריבית]] במשק.