קרב קמרון – הבדלי גרסאות

|'''צ'ארלס סשפנר'''

|26/10/[[1831]]

|נפצע

|-

|'''אמ' פווז '''

|20/09/[[1837]]

|נהרג

|-

|'''שארל דובואה '''

|11/04/[[1843]]

|נהרג

|-

|'''אדולף ג'ננין '''

|23/01/[[1836]]

|נפצע

|-

למרות שהקרב היה יותר היתקלות כוחות מאשר קרב גדול והסתיים בתבוסה של הכוחות הצרפתיים הוא ביסס את ה[[מיתוס]] של הלחימה עד האיש האחרון בלגיון הזרים הצרפתי. הקרב הפך לסמל לאומץ הלב של חיילי הלגיון, ונכונותם להלחם עד הסוף. הקרב גם הראה כיצד כוח קטן ונחוש של חיילים יכול לפגוע ולעקב כוח גדול וחזק ממנו (כמו שלוש מאות הספרטנים במעבר תרמופוליי והטקסנים ב[[קרב אלמו]]). העקשנות של דנז'ו ושל אנשיו וסירובם להיכנע עקבו במשך שעות את כוח הפשיטה המקסיקני ואפשרו לשיירה הצרפתית להגיע ליעדה ובכך בצעו את התפקיד שהוטל עליהם. יום הקרב הוא יום חגו של הלגיון, ויד העץ של זא'ן דנז'ו היא הסמל החשוב ביותר ללגיון.

 

 

==לקריאה נוספת==