נפתלי בן-מנחם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: טורקי, \1קובצי, פרסם, הספרייה, \1וועד\2, דוגמה\1
שורה 15:
החל משנת [[תרצ"ב]] החל לפרסם רשימות על [[יהדות הונגריה|היהודים בהונגריה]]. רשימתו הראשונה בנושא (וכן הרשימות הבאות) עסקה ב[[יהדות מרמורש|יהודי מרמורש]], ופורסמה ב'''[[ההד (עיתון)|ההד]]'''.{{הערה|שם=חיבורי}}
 
בשנת [[תרצ"ו]] [[העלייה החמישית|עלה בן מנחם לארץ ישראל]] והתגורר בירושלים. הוא החל לעבוד במערכת עיתון '''ההד''' ולפרסם מאמרי ביקורת על סופרים ועל ספרים שיצאו לאור באותו הזמן. שנה מאוחר יותר הצטרף גם למערכת '''[[הצופה]]''', שם פרסם ידיעות ורשימות על ענייני השעה וכן מאמרי ביקורת.{{הערה|שם=הברמן 100}} עם זאת, לא הצטמצם במסגרות אלו בלבד ורשימותיו התפרסמו גם בכתבי עת ועיתונים אחרים, כגון, "אוצר החיים", "[[אוצר יהודי ספרד]]", "[[אור המזרח]]", "[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי|ארשת]]", "[[הדאר]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "הדרום", "חדשות אחרונות", "[[ידיעות אחרונות]]", "[[לשוננו]]", "[[מחניים (כתב עת)|מחניים]]", "[[המעיין (כתב עת)|המעין]]", "[[מעריב]]", [[סיני (כתב עת)|סיני]]", "[[ספונות]]", "[[העולם (שבועון)|העולם]]", "[[קריית ספר (כתב עת)|קרית ספר]]", "[[תגים (כתב עת)|תגים]]", "[[תלפיות (כתב עת)|תלפיות]]", "[[תרביץ]]" ועוד.{{הערה|שם=חיבורי}} בנוסף, היה פעיל בהסתדרות [[ישורון]], חבר בועדתבוועדת הספריההספרייה וחבר מערכת '''טורי ישורון''' ופרסם מספר מאמרים במסגרת זו.{{הערה|שם=חיבורי}}
 
כאספן ספרים ו[[ביבליופיל]] לא חסך ביקורתו מהוצאות ספרים שנהגו להוציא לאור ספרים במהדורות צילום, לדבריו, כדי "להגדיל הכנסות... ולמעט בהוצאות".{{הערה|בן מנחם, "גווילי ספרים", '''בשערי ספר''', עמ' 182–184 (פורסם לראשונה ב'''פנים אל פנים''', 67, י"ט מנחם-אב תש"ך, 12 באוגוסט 1960).}} הוא פרסם מספר רשימות בנושא ועל רשימה אחת כמעט ונתבע לדין.{{הערה|בן מנחם, "הפקרות רבה", '''בשערי ספר''', עמ' 25–27. ראו גם "הערה", '''שם''', עמ' 263.}} כחלק ממלחמתו בתופעה זו, החל להוציא לאור בעצמו, בשנת [[תש"ל]] (בהוצאת תשבי), ספרים ו[[כתב עת (העתק)|כתבי עת]] עתיקים או נדירים, במהדורות צילום מהודרות, בתוספת מבואות והערות.
שורה 32:
 
==הנצחתו==
לאחר מותו פירסםפרסם מוסד הרב קוק כרך נוסף, כרך ו', של '''ארשת''' (בעריכת אברהם מאיר הברמן, ישראל מלמן ויצחק רפאל), שהוקדש לזכרו. בעמ' 265–316 פורסמה רשימה ביבליוגרפית של חיבורי בן מנחם, מאת שלום בן פורת ויצחק יודלוב, הכוללת 729 פריטים.
 
אלמנתו, בלהה בן מנחם, בסיוע מוסד הרב קוק, יצחק רפאל ואברהם מאיר הברמן, הוציאה לאור שני קבציקובצי מחקרים שלו, הראשון '''ענייני אבן עזרא''' (תשל"ו), והשני '''פתחי שערים''' (תשל"ח).{{הערה|דברי הקדמה מאת א"מ הברמן לקבצים '''ענייני אבן עזרא''' ו'''פתחי שערים'''.}}
 
==ספריו וחיבוריו==
שורה 53:
*'''פרקי עלייה, רשמי נסיעה לעדן''' (לעליית יהודי קוג'ין, מאת נפתלי בן מנחם), ירושלים תשי"ד.
*'''שלש עשרה חידות לראב"ע''', מנחת שי הן לשילה ב"ר יצחק רפאל ביום שנכנס בו למצוות (נדפס בחמישים עותקים), ירושלים תשי"ד.
*'''נסיעתי לתורכיהלטורקיה ולפרס''' (27.3.55-18.2.55)''', ירושלים [[תשט"ו]].
*'''מספרות ישראל באונגאריה''', ירושלים [[תשי"ח]].
*'''ר' בנימין (יהושע רדלר-פלדמן),''' יום השלשים לפטירתו (המביאים לבית הדפוס: [[יהודה אבן שמואל]] [קויפמן], נפתלי בן-מנחם, שרגא קדרי), ירושלים תשי"ח.
שורה 60:
*'''הציונות באור האמונה לרב משה שמואל גלזנר''' (תירגם והוסיף הערות נפתלי בן מנחם), ירושלים [[תשכ"א]].
*'''עיונים במשנת הראב"ע, יעקב רייפמאן''' (ליקט והוסיף הערות נפתלי בן מנחם), "מחברות לספרות", ירושלים [[תשכ"ב]].
*'''מפעל הביבליוגרפיה העברית - חוברת לדוגמאלדוגמה''', ירושלים [[תשכ"ג]].
*'''מפעל הביבליוגרפיה העברית - חוברת לדוגמאלדוגמה''', ירושלים [[תשכ"ד]].
*'''כתבי מנדלי מוכר ספרים שבדפוס''', מאת יהודה אריה קלאוזנר ונפתלי בן מנחם, [[הוצאת מאגנס]], ירושלים [[תשכ"ה]].
*'''בשערי ספר''', מוסד הרב קוק, ירושלים [[תשכ"ז]].