פרישות (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אורח פורח (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הימנעות, תל אביב
שורה 8:
{{ציטוט|תוכן="אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".|מקור=[[מסכת עבודה זרה]] דף כ' עמ' ב'. }}
 
המונח צורף אל הביטוי: "פרישות דרך ארץ"; הוא השתמע בדברי חז"ל כהמנעותכהימנעות מחיי משפחה לשם השגה רוחנית;{{הערה|מסכת יומא, דף עד.}} או כסוג של [[עוני]].{{הערה|[[הגדה של פסח]]: "וירא את ענינו - זו פרישות דרך-ארץ".}}
 
"[[פרושים]]" היה שמם של אנשי קבוצת הרוב בעם ישראל, על שם פרישותם מהתנהגות שנחשבה לאסורה, בתקופת ה[[חשמונאים]] והמרידות ב[[רומאים]] כפי המסופר בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]].
שורה 37:
* עירית אמינוף, מרים בין פרישות לנבואה, '''דימוי''', 20, תשס"ב, עמ' 84-89 ‬
* דב שורץ, פרישות קיצונית וסגפנות במשנתו של חוג פרשני הכוזרי בפרובאנס בראשית המאה הט"ו, '''[[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]]''', י"א, תשנ"ג, עמ' 79-99 ‬
* ישראל לוין, הבריחה מן העולם אל האלהים : הגות פסימית ורעיונות פרישות בשירה העברית בספרד בימה"ב (על רקע השירה הערבית), '''על שירה וסיפורת, מחקרים בספרות העברית''', (עורך: צבי מלאכי) תל- אביב: אוניברסיטת תל- אביב, בית הספר למדעי היהדות, תשל"ז, עמ' 184-149.
 
== קישורים חיצוניים ==