אברהם לנדא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים, \1וורשה, ארצות הברית, \1
שורה 59:
{{ציטוטון|איני רוצה לסמוך עלי לבד, ובקשתי מאוד לשאול את כבוד הרב הגאון הצדיק אבדק"ק טשעכנוב נ"י. והגם ששמעתי שאינו רוצה לכתוב [[שו"ת]], עם כל זה די שיסכים לי בעל פה.}}{{הערה|בעשרים שנותיו האחרונות נמנע רבי אברהם לנדא מלהעלות את תשובותיו על הכתב.}}
 
רבי [[עקיבא איגר]] העיד עליו שהוא "אריה דבי עילאי"{{הערה|כינוי שבח נמלץ לתיאור אדם גדול, מקורו מ[[מסכת חולין]] נט, ב.}}, ומרוב הוקרתו אותו היה קם ממקומו כל פעם שהזכיר אותו בדיבורו. {{הערה|עדות רבי [[אברהם בורנשטיין]], בעל "אבני נזר", ששמע זאת מרבי משה מקוטנא, תלמיד רבי עקיבא איגר.}}
 
תלמידו של רבי אברהם לנדא, רבי יוסף קרא, מעיד עליו:
שורה 81:
 
* בנו הגדול רבי '''[[זאב וולף לנדא]]''' (נפטר: [[י"א באלול]] [[תרנ"א]]) - שימש כאדמו"ר ב[[סטריקוב]]. היה חסיד של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' באייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקוב ולאחר מכן בטשכנוב. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מנדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים.
* בנו השני רבי '''דב בעריש לנדא''' (נפטר: [[כ"ה בסיוון]] [[תרל"ו]]) - שימש כאדמו"ר ב[[ביאלה]]. היה חסיד של רבי [[יצחק מוורקא]] ושל בנו [[מנחם מנדל קאליש|רבי מנדל]]. היה מהדוחפים להכתרת רבי מנדל שהיה נחבא אל הכלים בחיי אביו וכמעט שלא הכירוהו. לאחר פטירת רבי מנדל מוורקא, בשנת [[תרכ"ז]], הלכו רוב חסידיו (שנמנו באלפים) לרבי דב בעריש ומיעוטם לבנו של רבי מנדל, רבי שמחה בונים קאליש מאוטוואצק (אוטבצק). היה עורך שולחנות גם בימי חול ומדבר דברי תורה לרוב, בהם היה לעיתיםלעתים מבאר את אמרותיו הקצרות של רבו רבי מנדל. דברי תורתו הודפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב". אביו כינהו "בני הנבון". לאחר פטירתו פנו חסידיו לרבי יחיאל דנציגר מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא (שכיהן כאדמו"ר לחסידי וורקא אחרי פטירת רבי יצחק), ולאחר פטירתו של רבי יחיאל פנו לבנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק, בשנת [[תר"ע]], חלק מחסידיו פנו לאחיו רבי שמואל צבי (ה"תפארת שמואל") וחלק אחר פנו לרבי '''אהרן צבי''' בנו של רבי דב בעריש, שהיה חסידם של האדמו"רים הראשונים מאלכסנדר. ב[[ז' בסיוון]] [[תר"ע]], מספר חודשים לאחר שקיבל את ההנהגה נפטר רבי אהרן צבי ואת מקומו ירש אחיו רבי '''אלימלך מנחם מנדל''', אבי [[חסידות סטריקוב]]. בנו של רבי אהרן צבי, רבי '''מנחם מנדל''', החל לשמש לאחר פטירת אביו כאדמו"ר, תחילה ב[[סודלובצה]], ובשנת [[תרפ"ה]] היגר ל[[ארה"בארצות הברית]]. נפטר ב[[ב' באלול]] [[תרצ"ז]].
* בנו השלישי '''רבי יעקב לנדא''' (נפטר: [[י"ט בטבת]] [[תרנ"ו]]) - שימש כאדמו"ר ביעזוב. היה חסידם של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], אביו רבי אברהם ואחיו רבי זאב וולף. מילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב 7 שנים. לאחר שעזב את הרבנות עלה ל[[ארץ ישראל]] במטרה להתיישב אך מחמת העניות חזר לפולין והתגורר בו[[ורשה]]. לאחר פטירת אחיו רבי זאב וולף החל לשמש באדמו"רות. בנו רבי '''מנחם מנדל חיים לנדא''' ([[ה' בכסלו]] [[תרכ"ב]] - [[ז' באדר]] [[תרצ"ח]]) מילא את מקום אביו וכיהן בזאווירצה. עסק במסחר ולאחר מכן ברבנות בוידובה, פינטקי, פשרוב, נאווידוואהר וזווירצה. היה סופר פורה, עסקן ומחנך.{{הערה|ראו:{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ohel of tzadiks from Jeżów and Zawiercie|תצוגה=אוהל רבי יעקב לנדא ובנו רבי מנחם מנדל חיים לנדא בבית הקברות היהודי בוורשה}}}}
* בנו רבי '''[[רפאל לנדא]] מז'דטנסקה-וואלע''' - סירב לקבל על עצמו רבנות או אדמו"רות, אך פתח בית מדרש עצמאי ב[[ורשה|וורשה]].
* בתו מרים - אשת רבי '''בועז זונאבנד'''. בנם רבי '''רפאל משה זונאבנד''' היה תלמידו וחניכו של סבו רבי אברהם מטשכנוב. בסוף ימיו שימש רבי רפאל משה כאדמו"ר בטשכנוב. נפטר ב[[י' באייר]] [[תרס"ה]].
* בתו אסתר - אשת רבי '''יוסף| מלבסקי'''.