אגם יאנקיווה – הבדלי גרסאות

רוב היישובים שלגדות האגם מצויים בצדו המערבי. [[פוארטו ואראס]], שבקצה הדרום-מערבי היא העיירה הגדולה ביותר (כ-32 אלף תושבים ב-[[2002]]), וצפונית לה שוכנות יאנקיווה, [[פרוטיאר]] ו[[פוארטו אוקטאי]]. בצדו המזרחי הכפר הקטן אנסנדה. כל היישובים מתפרנסים מ[[תיירות]], ובפוארטו ואראס אף פועל [[קזינו]]. חלק מהיישובים נוסדו במהלך [[המאה ה-19]] בידי מהגרים [[גרמנים]], ובחלקם התיישבו מהגרים גרמנים לאחר היווסדם. לנוכחות הגרמנית היתההייתה השפעה על ה[[אדריכלות]] המקומית ואף על המטבח המקומי.

לבני ה[[ויליצ'ה|וויליצ'ה]] היתההייתה [[סיפור עם|אגדה]] על מקורו של האגם. האגדה מספרת על נערה יפת תואר בשם ליקאראיין (Licarayén) ועל [[טוקי]] אמיץ בשם קיטְראלפּי. השניים תכננו להינשא, אלא שה[[שד (מיתולוגיה)|שד]] פֶּריפּייָאן, שהיה כלוא בהר הגעש אוסורנו, קינא באהבתם, והחליט לשים לה קץ. הוא גרם להר הגעש לפלוט אש, עשן ו[[גופרית]], ולהבות כיסו את קו הרקיע. בני הוויליצ'ה התכנסו כדי להחליט מה לעשות כדי להרגיע את השד הזועם. [[רופא אליל]] ישיש, שאיש לא הכיר, גרס שיש להקריב את הבתולה היפה ביותר בקרב, ולהניח את לבה בראש הר פיצ'י חואן, כשעליו מקל [[קינמון]]. אז, תבוא ציפור שתאכל את הלב, ותשליך את מקל הקינמון ללוע הר הגעש, ותרגיע אותו. ראש השבט קבע כי בתו, ליקאראיין, היא היא היפה שבבתולות, ואותה יש להקריב. הוא סיפר לה בדמעות על החלטתו, אך ליקאראיין שמחה על כך שתוכל להציל את בני שבטה. היתההייתה לה רק בקשה אחת - שלא יהרוג אותה באמצעות ה[[גרזן]] או ה[[חנית]] שלו.