טיהור מים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fa:تصفیه آب
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים, ארגו\1, נעשית\1, להימנע, מסוי\1, \1ייתכן
שורה 1:
'''טיהור מים''' הוא תהליך של הסרת [[חומר]]ים, [[כימיקל]]ים, [[זיהום מים|ומזהמים]] בלתי רצויים מה[[מים]]. מטרת הטיהור היא להפיק מים המתאימים למטרה מסויימתמסוימת. רוב טיהור המים נעשה לשם צריכה אנושית ([[מי שתייה]]), אך הוא יכול להעשות גם לשם מטרות נוספות, כגון ל[[רפואה]], [[רוקחות]], [[חקלאות]] ו[[תעשייה]].
השיטות לטיהור המים יכולות להיות [[פיזיקה|פיזיות]], כגון [[סינון]] או [[שיקוע]], [[ביולוגיה|ביולוגיות]] ו[[כימיה|וכימיות]], כמו הוספת [[כלור]] למים, ושימוש ב[[קרינה אלקטרומגנטית]] בעזרת [[נורה|נורות]] [[על-סגול]]. תהליך הטיהור יכול להפחית את ריכוזם של חומרים ומזהמים, הכוללים חלקיקים מומסים שונים, [[טפיל]]ים, [[חיידקים]], [[אצות]], [[נגיף|נגיפים]], ו[[פטריות]].
 
שורה 6:
בלתי אפשרי להבחין באופן חזותי באיכותם של המים. פעולות פשוטות כגון הרתחה או סינון ביתי במסנן [[פחם פעיל]] אינן אפקטיביות כלפי כל סוגי המזהמים אשר יכולים להיות במים ממקור לא ידוע. אפילו מי [[מעיין|מעיינות]] טבעיים, אשר נחשבו לבטוחים לכל שימוש במאה ה-19, צריכים להבדק על מנת לבדוק באיזה טיפול יש צורך. למרות המחיר היקר, אנליזה כימית היא הדרך היחידה לקבוע מהן השיטות הנחוצות לטיהור המים.
 
על פי דו"ח משנת 2007 של [[אירגוןארגון הבריאות העולמי]], ל-1.1 [[מיליארד]] אנשים בעולם אין גישה ל[[מי שתייה]] ראויים, ו-88% מתוך 4 מיליארד מקרי ה[[שלשול]] בכל שנה מיוחסים למים שאינם בטוחים [[היגיינה|ותנאים סניטריים והיגיינים]] לקויים. בכל שנה מתים כ-1.8 מיליון אנשים ממקרים כאלה. לכן, הורדת מספר מקרי המוות [[מחלה|ממחלות]] שמועברות על ידי מים לא ראויים הוא יעד מרכזי לשיפור [[בריאות הציבור]] ב[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]].
 
==מקורות המים==
* '''[[מי תהום]]''': מקורם של המים אשר נשאבים ממעמקי האדמה ממעיינות, קידוחים או בארות הוא ככל הנראה ממי גשמים לפני מאות ואלפי שנים. שכבות [[קרקע]] ו[[סלע]]ים מסננים באופן טבעי את מי התהום, ולכן הם צלולים מאוד. מי תהום בדרך כלל הם נקיים ברמה בקטריאלית גבוהה מאוד, כלומר הם כמעט ואינם מכילים חיידקים, אך הם עשירים במוצקים מומסים, כגון [[קרבונט]]ים ו[[סולפט]]ים של [[סידן]] ו[[מגנזיום]]. [[יון|יונים]] אחרים עשויים להופיע כגון [[כלוריד]]ים ו[[ביקרבונט]]ים, תלוי [[שכבה (גאולוגיה)|בשכבת הקרקע]] בהן מצויים המים. יתכןייתכן כי יהיה צורך להקטין את כמות ה[[ברזל]] וה[[מנגן]] במים אלה על מנת להפוך אותם לשימושיים ל[[שתייה]], [[בישול]] ו[[כביסה]]. יתכןייתכן כי ידרש גם צורך ב[[חיטוי]].
 
*'''[[אגם|אגמים]] ומקורות ב[[רמה (גאוגרפיה)|רמה]]''': ממוקמים בדרך כלל על מקורות נהרות. רמות החיידקים בהם בדרך כלל נמוכות, אך קיימים חיידקים, [[חד-תאי]]ים ו[[אצות]]. אם האגם בקרבת יער או [[כבול]], [[חומצה הומית]] תתן את צבעה למים. לחלק מהמקורות יהיה [[pH]] נמוך אשר ידרוש התאמה.
 
*'''[[נהר]]ות [[תעלה|ותעלות]] ומקורות בשפלה''': יכילו רמות חיידקים משמעותיות, ולעיתיםולעתים [[אצות]], מוצקים ומגוון של מומסים.
 
*'''[[התפלה|התפלת מי ים]]''': נעשתנעשית על ידי [[זיקוק]] או [[אוסמוזה הפוכה]].
 
==הטיפול במים==
שורה 21:
 
===לפני הטיפול===
# '''שאיבה''' - המים צריכים להשאב מן המקור או להיות מובלים בצינורות או מיכלים. כדי להמנעלהימנע מהוספת מזהמים, על התשתית להיות בנויה מחומרים מתאימים על מנת שלא יתרחש זיהום מקרי.
# '''סינון גס''' - השלב הראשון בטיהור המים היא להסיר [[פסולת]] ועצמים גדולים כגון [[עץ|ענפים]], [[עלה|עלים]], ו[[זבל]], אשר עלולים להפריע לשלבי הטיהור הבאים. רוב מי התהום אינם זקוקים לשלב זה.
# '''אחסון''' - מי נהרות צריכים צריכים להתאחסן במקורות מים לתקופה של בין כמה ימים לחודשים, על מנת לאפשר לתהליכי טיהור ביולוגים טבעיים להתרחש. מאגרים אלה גם מספקים לתקופות קצרות של בצורת, ולאפשר לאספקת המים להשאר גם אם יש זיהום במקור.