המחנה החרדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גיליון, בזל, על ידי, פרויקט, \1{{ס:ה|כנסת}}, נמנ\1 עם, משוי\1, אידאולוג
שורה 20:
== המחנה החרדי ==
 
ל"המחנה החרדי" זיקה לעיתון [[קול מחזיקי הדת]] שהופיע ב[[פולין]] באמצע שנות התר', ביוזמתו של רבי [[יהושע רוקח]]. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הופיע העיתון מחדש בירושלים כירחון מגזיני עבה, גדוש מאמרי [[חסידות]], מאמרים [[תורני]]ים, השקפתיים ו[[היסטורי]]ים. כעבור זמן פסק העיתון להופיע במתכונת זו ויצא מחדש כעיתון חדשותי - "המחנה החרדי", שהחל להופיע בשנות ה-70 המאוחרות בעריכתו של הרב [[ישראל אייכלר]]. הוא הופיע מספר פעמים בשנה במתכונת של מגזין מוגדל. בתאריך [[כ"ט באלול]] בשנת [[ה'תש"מ]] בגליוןבגיליון [[ראש השנה]] החל העיתון להופיע כשבועון. באותה ה[[שנה]], ב[[ב' בשבט]], הוקמה בישראל מחדש התנועה החרדית הוותיקה '[[קהל מחזיקי הדת|מחזיקי הדת]]' על ידי הרב [[ישכר דב רוקח]], האדמו"ר מבעלז. משרדי הנהלת השבעון ממוקמים ברחוב דברי חיים ב[[קריית בעלז]] ב[[ירושלים]].
 
המחנה החרדי נחשב לעיתון אידיאולוגיאידאולוגי, שמבטא גישות לא קונבנציונאליות בעיתונות ה[[חרדי]]ת. השבועון מביא לקוראים את השקפת עולמו של הרב ישכר דב רוקח, האדמו"ר השני מבעלז. התבטאויות שונות קיצוניות וחריפות נכתבו כמה וכמה פעמים בשבועון ואף גם סלידה מערכי [[אגודת ישראל]] אליה הצטרפה חסידות בעלז במהלך השנים. למרות זאת, השבועון לא נתפס כשבועון משפיע, לא בציבור ובחברה החרדית בירושלים והן גם לא בקהילת בעלז עצמה.
בשנת [[2010]] הוחלט ע"יעל ידי האדמו"ר מבעלז, הרב [[ישכר דב רוקח]] כי יש לסגור את השבועון, לאחר שנתגלה כי הוא מחולק חינם בשל ביקוש מועט ועלויות גבוהות. בהחלטה זו השתתף גם עורך השבועון, הרב ישראל אייכלר.
 
== התבטאויות חריפות ==
שורה 32:
'''שנת פרסום: 1986''' מתיחת ביקורת חריפה ונוקבת על החלטותיו של בית הדין הצבאי במדינת ישראל בכך שבישראל נוהגים להקל בעונשם של רוצחים ערביים בעוד שמנגד בבית הדין הצבאי במצרים נוהגים להחמיר במשפטים דומים לכך.
 
'''שנת פרסום: 1985''' דברים חריפים נגד החלטתם של חברי [[אגודת ישראל]] ב[[הכנסת|כנסת]] (אליה משוייךמשויך השבועון) ובעיקר התבטאויות חריפות נגד ח"כ [[אברהם יוסף שפירא|אברהם שפירא]] בשל השארותה של אגודת ישראל בקואליציה לאחר הצבעת אי אמון. לדברי השבועון: "אם לפני כעשרות בשנים כאשר הוחלט על הצטרפות המפלגות הדתיות לכנסת או לממשלה, דיברו על כבוד שמיים שייגרם והישגים [[דת]]יים שיושגו על ידי המפלגות הדתיות, הרי שספק אם היום יש גוף הגורם מיעוט כבוד-שמיים, בלשון המעטה, כמו המפלגות הדתיות".
 
[[קובץ:אייכלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל אייכלר]]
[[תמונה:Belzer Rebbe.jpg|שמאל|ממוזער|135px|אדמו"ר ישכר דב רוקח]]
 
'''שנת פרסום: 1987''' עורך השבועון, הרב ישראל אייכלר פרסם כתבה בשם "רק באלימות" במאמרו טוען הרב כי הסיבה היחידה שהכריעה את כף לביטול הפרוייקטהפרויקט היא שעובדי התעשייה האווירית לא נקטו אלימות מספקת. זוהי עובדה מצמררת לטענת ישראל אייכלר - אך זוהי המציאות הישראלית (לדברי אייכלר).
 
'''שנת פרסום: 1987''' גינויים חריפים כלפי בית הדין השיראלי בגין אי אישור בלהקים קהילות נפרדות חרדיות ולנהל ספרי יוחסין כדי למנוע נישואים עם פסולי חיתון במדינת ישראל. השבועון תבע את מדינת ישראל בשל הסיבה שלטענתו יש למחוק את הסעיף 'יהודי' מתוך [[תעודת זהות|תעודת הזהות]], בנימוק שלמדינה [[חילוני]]ת דמוקרטית אין זכות לקבוע מהי דתו של [[אדם]].
שורה 49:
'''שנת פרסום: 1984''' מתיחת ביקורת נוקבת על אישים שונים בשל היות רשימת מקבלי התמיכות הייחודיות בספר התקציב נבנתה כך שיקשה על זיהוי מקבלי הכספים. לטענת כותבי הבטאון: "במקום להיאבק עם רשויות השלטון ולהפעיל את כוחנו האלקטוראלי כפי שעושות כל המפלגות בארץ, אנו צריכים להיאבק למען יילכו הח"כים שלנו וידרשו את הקטנת העיוותים והקיפוחים, אבל איך אפשר לדרוש זאת מהם כאשר הם בעצמם עושים כך".
 
'''שנת פרסום: 1984''' גלוי מסעיר של הביטאון בשל חשיפת תוכנית להתנחלות המונית ב[[יהודה ושומרון]] שאושרה ע"יעל ידי הממשלה (ועדת שרים לענייני התיישבות). וכי היא תצא אל הפועל לפני שיודיע [[המלך חוסיין]] על הצטרפותו לתהליך השלום.
 
'''שנת פרסום: 1983''' עריכת רשימת השמצות בצורת גסת רוח החל מתקופת [[הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני]] הראשון ב[[באזלבזל]] ועד הקונגרס האחרון שנערך ב[[ירושלים]], לטענת הבטאון: "תוצאות החינוך ה[[יווני]] מורגשות בו היטב" זאת פורסמה תחת הכותרת "הקונגרס ה(צ)יְוָני השלושים".
 
'''שנת פרסום: 1982''' גל השמצות וכתיבת שמועות מבזות כלפי חברת התעופה '[[אל על]]' ועובדיה בשל ויתור הרעיון כי החברה לא תפעל ב[[שבת]] (כיום החברה לא פועלת בשבת).
שורה 64:
 
*[[ישראל אייכלר]] - עורך הבטאון מאז 1980
*[[שלום חיים פרוש]] - נמנה עלעם הכתבים הקבועים, היה בעל מדור שבועי
*[[יעקב אייכלר]] - היה לכתב הפוליטי
*[[רייזל פרידמן]] - עורכת מדור הילדים