מודל צבא העם – הבדלי גרסאות

לאורך השנים נשחק מודל צבא העם, בשני היבטים. ראשית, הביאה לכך הירידה בשיעורי הגיוס. לירידה זו מספר גורמים, ובהם העלייה בשיעור תלמידי הישיבות ש[[תורתם אומנותם]] (מ-400 בשנה בראשית ימי המדינה לכ-760,000 בשנה בשנת [[2010]]2011<ref>[http://portalreshet.knesset.gov.iltv/NRShows/rdonlyresDocumentary_Films_video/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9videomarklist,195366/809/tal16012011.pdf דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל] {{PDF}}</ref>);, העלייה בשיעורם באוכלוסייה של בני [[המגזר הערבי]] הפטורים מגיוס וכן מגמה של ניצול לרעה של הסעיף ב[[חוק שירות ביטחון]] המאפשר לבנות לקבל פטור מטעמי הכרה דתית על סמך הצהרתן<ref>דברי ההסבר ל[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/20AB3269-ABCA-431B-AC38-F66A89830247/18203/472.pdf הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התש"ע-2010] {{PDF}}</ref>. הירידה המתמשכת בשיעורי הגיוס הביאה לכך שבשנת 2010, רק כמחצית מבני הנוער מתגייסים לצה"ל<ref>[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9/809/tal16012011.pdf דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל], עמ' 13{{PDF}}</ref>. ראש [[אכ"א]], [[אבי זמיר]], העלה בראשית [[2011]] חשש שהמשך המגמה יוביל לקריסתו של מודל "צבא העם" עד [[2020]]<ref>{{גלובס|יובל אזולאי|ראש אכ"א: "צבא העם" יקרוס עד 2020 אם לא ייעשו צעדים|1000612014|30 בדצמבר 2010}}</ref>.