פנגנזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jewishsmile (שיחה | תרומות) |
Jewishsmile (שיחה | תרומות) |
||
שורה 3:
'''פנגנזה''' היא תיאוריית [[תורשה]] שפרסם [[צ'רלס דרווין]] בספרו "מגוון בעלי חיים וצמחים בתנאי ביות" בשנת 1868. התיאוריה מניחה את קיומן של "גמולות", חלקיקים קטנים שנמצאים בכל איבר בגוף, אשר קובעים את תכונותיו ומעבירים תכונות בתורשה. התיאוריה מעולם לא נתקבלה על ידי הקהילה המדעית והוכחה סופית כלא נכונה עם קבלת [[חוקי מנדל]] בשנת 1900. דווקא בשל כך, חשיבותה הרבה בשיח האקדמי בנושאים הקשורים להיסטוריה של המדע.
== הצורך של דרווין בתיאוריית תורשה, ההתיעצות והפירסום ==
לאחר פרסום [[מוצא המינים]] בשנת 1859, התעוררו התנגדויות שונות לתיאוריה שהוצגה בו, הן התנגדויות מדעיות והן התנגדויות דתיות. דרווין תחם מראש את הדיון בתיאוריה ככזה שיתמודד עם טענות מדעיות בלבד ולחלקן ענה כבר בפרק שיוחד לנושא ב"מוצא המינים". בין ההתנגדויות המדעיות מופיע הטיעון הבא : גם אם תצוץ תכונה חדשה ויעילה בקרב פרט בודד, סביר שזו תיטמא באוכלוסייה הכללית תוך דורות ספורים. בשנת 1867 הציג פלימינג ג'קין טיעון זה, ושאל איך פרטים בעלי יתרון, יכולים להתרבות ולשרוד בכמויות גדולות מספיק כך שיתאפשר להסיט את האוכלוסייה לאותו כיוון מועדף. בין היתר נשען טיעון זה בכלל וג'קין בפרט, על גישה רווחת דאז בשם "תורשה ממזגת", או "תורשה מעורבת", גישה לפיה תכונותיהם של שני הורים מתמזגות ומתערבבות זו עם זו, וכך נוצרות תכונות הצאצאים. על פי גישה זו, תכונות חדשות באשר הן, סביר להניח שיתנדפו תוך דורות ספורים{{הערה| ג'נט בראון, מוצא המינים של דרווין: ביוגרפיה של ספר (מאנגלית: ברוריה בן- ברוך), תל אביב: ידיעות ספרים וספרי עליית הגג (2009), עמוד : 121}}.
דוגמה שמפשטת טיעון זה היא "אוכלוסיית המשולשים השחורים" : אם ישנה אוכלוסייה של משולשים שחורים ובאופן אקראי נוצר בה משולש לבן אחד, סביר להניח שבדור הבא הוא יעמיד עם משולש-נקבה שחור צאצאים אפורים, שיעמידו בדור הבא משולשים אפורים כהים, עד שתוך מספר דורות כל המשולשים יהיו שוב שחורים.
| |||