פייבל פולקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון הגהה |
|||
שורה 29:
אייכמן סיפר בחקירתו במשטרת ישראל ובעדותו ב[[משפט אייכמן|משפטו]], כי פולקס אמר בפגישה שהחוגים היהודיים הלאומיים שבעי רצון מן המדיניות הגרמנית הקיצונית נגד היהודים, כיוון שעל ידי כך יגדל כוחה של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל עד כדי כך שבעתיד הקרוב ישיגו היהודים עליונות מספרית בארץ ישראל. חוקר השואה [[דן מכמן]] סבור שיש להטיל מקצת ספק בדיווחו של אייכמן על תוכן השיחה. לדעתו, פולקס ציין כי הגירת היהודים מגרמניה לארץ ישראל כתוצאה מהמדיניות הנאצית מועילה למטרה ה[[ציונות|ציונית]] בארץ-ישראל.{{הערה|חוה אשכולי, [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205156.pdf הציונות בארץ-ישראל ויחסה לנאציזם ולרייך השלישי: היבטים היסטוריוגרפיים (1932-1939)], מרכז המידע אודות השואה, [[יד ושם]] {{PDF}}}} דבר לא סוכם בפגישה זו, ופולקס לא ראה עוד את אייכמן עד [[משפט אייכמן|משפטו של אייכמן]] בירושלים בשנת [[1961]].
==התעלומה
פרשת הפגישות של פולקס עם אייכמן לא הגיעה בזמנו לידיעת העיתונות העברית בארץ ישראל ודבר קיומה לא נודע עד שנת [[1954]]. היה זה בעת שנערך בארץ המשפט שנודע בשם "[[משפט קסטנר]]". משפט קסטנר החל ב[[כתב אישום]] שהגישה המדינה נגד [[מלכיאל גרינוולד]] בגין [[חוק איסור לשון הרע|הוצאת דיבה]] על ד"ר [[ישראל קסטנר]], דוברו של השר ד"ר [[דב יוסף]] ב[[משרד המסחר והתעשייה]], שהיה מועמד ברשימת [[מפא"י]] ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לאספה המכוננת]] (הכנסת הראשונה) ול[[הבחירות לכנסת השנייה|כנסת השנייה]]. ד"ר קסטנר היה לפני [[מלחמת העולם השנייה]] פעיל ב[[תנועת העבודה]] הציונית ב[[רומניה]], ובשנת [[1940]], עם [[סיפוח]] אזור מגוריו ב[[טרנסילבניה]] ל[[הונגריה]], עבר ל[[בודפשט]], שבה מילא תפקיד ב[[קרן היסוד]], והחל משנת [[1942]] כיהן כסגן נשיא [[ההסתדרות הציונית]] ב[[הונגריה]] ובזמן [[שואת יהודי הונגריה]] היה סגן היושב ראש של [[ועדת העזרה וההצלה בבודפשט]]. העילה להגשת כתב האישום הייתה שגרינוולד האשים את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים, ובסיוע להעלמת עובדת [[הפתרון הסופי]] מיהודי הונגריה, ודאג להציל רק אחדים ממקורביו.
שורה 68:
תום שגב לא הסיר לחלוטין את מעטה המסתורין סביב פולקס, זהותו ופגישותיו עם אייכמן והאגן, גם כשני עשורים לאחר פרסום "המיליון השביעי". אפילו בעת שהופיע ב-2010 ספרו "ויזנטל – הביוגרפיה", ובו סיפור חייו של [[צייד נאצים|צייד הנאצים]] [[שמעון ויזנטל]], לא גילה שגב את זהותו של פולקס, והביא תאוריה נוספת של ויזנטל על מטרת הפגישות. בפרק המספר על לכידתו של אייכמן סיפר שגב כי במהלך המרדף התגלגלו לידי ויזנטל מסמכים של שירות הביון הנאצי, שמהם עלה כי אנשיו חששו שארגונים יהודיים וציוניים יבקשו להתנקש בחייו של היטלר ובראשי המשטר הנאצי. החשש עלה לאחר שהיהודי [[דוד פרנקפורטר]] התנקש בחייו של מנהיג הנאצים בשווייץ [[וילהלם גוסטלוף]], והמקור שממנו ביקשו הנאצים לדלות מידע על כוונות הציונים להתנקש בהיטלר היה פייבל פולקס, שתואר במסמכיהם כ"בכיר בארגון ההגנה" והם אף מימנו את נסיעתו לברלין. מסקנתו של שגב הייתה כי אין ספק שפולקס נסע באישור או בשליחות צמרת "ההגנה", אך לדברי שגב המידע הקיים - מסמכי פולקס ב[[מוזיאון ההגנה|ארכיון תולדות ההגנה]], וכן תיאורו של יואב גלבר, מציגים תמונה חלקית בלבד של האיש ומטרת שליחותו.{{הערה|תום שגב, '''ויזנטל - הביוגרפיה''', הוצאת כתר, 2010. עמ' 145}}
ערפול זה, שניכר בו כי היה מכוון, על אודות מהלכיו של פייבל פולקס וזהותו, גרם לכך שהפרשה המשיכה להיות בגדר תעלומה{{הערה|[http://www.fresh.co.il/dcforum/History/940.html תעלומתו של פייבל פולקס] אתר 'פרש'}} ולהיזכר בספרים וב[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] שבהם
==סערת ה"דר שפיגל" וגרסתו של פולקס==
| |||