אוטונומיה לאומית פרסונלית – הבדלי גרסאות

ההיסטוריון היהודי [[שמעון דובנוב]] היה הראשון שהטיף לסוג זה של אוטונומיה לגבי יהדות הגולה והשקפתו זו נתקבלה על ידי [[המפלגה העממית - פאלקס-פארטיי]] שקמה בהשפעתו. מפלגה יהודית אחרת - [[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית]], קיבלה אף היא עקרון זה ודרשה להקים פרלמנטים יהודיים שאינם מוגבלים טריטוריאלית ולהם תהיה סמכות החלטה בעניינים מדיניים וכלכליים הנוגעים ללאום היהודי. מאידך, פרלמנטים אלו יעסקו גם בחינוך וריכוז נושא ההגירה היהודית לטריטוריה לאומית יהודית עתידית, אם וכאשר זו תקום. היות שזו הייתה השקפה דו-שלבית שבסופה הקמת ישות מדינית-טריטוריאלית יהודית, היא לא עמדה בסתירה ל[[ציונות]] ועל כן גם התקבלה על ידי חלק מהארגונים הציוניים כמו [[פועלי ציון]].

 

 

לאחר פירוק [[ברית המועצות]] התייחסות למיעוט לאומי במדינות שהוקמו מבוססת על עקרונות אוטנומיה פרסונלית. בסיס חוקתי לכך אושר ב[[ליטא]] בשנת [[1989]], ב[[לטביה]] בשנת [[1991]], ב[[אוקראינה]] בשנת [[1992]], ב[[אסטוניה]] ו[[הונגריה]] בשנת [[1993]] וב[[רוסיה]] בשנת [[1996]].