ויקיפדיה

יהושע ילין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Veomer (שיחה | תרומות)
448 עריכות
אין תקציר עריכה
יעל י (שיחה | תרומות)
46,324 עריכות
עריכה+ראה-->ראו
שורה 1:
{{עריכה|נושא=אישים}}
[[קובץ:Yelin22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהושע ילין]]
[[קובץ:Yehoshua Yelin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהושע ילין]]
'''יהושע ילין''' ([[1843]] - [[1924]]). איש רב פעלים מאנשי [[היישוב]] ומעסקניה הבולטים של העיר [[ירושלים]].
== חייו ומפעליו ==
יהושע היה בנם היחיד של לובה ו-[[דוד ילין (הראשון)]],<ref> להם נולד בירושלים לאחר כעשרים שנות עקרות</ref>, כאשר שהגיעוהגיעו לארץ־ישראל מ[[לומז'ה]]<ref>ראה ברלוביץ,.[[פולין]].{{הערה|ראו: [[יפה ברלוביץ (עורכת):, '''אעברה־נא בארץ – מסעות בארץ־ישראל של אנשי העלייה הראשונה,''' תל אביב: משרד הבטחון, ישראל תשנ"ב-2002, עמ' 9</ref>,.}} [[פולין]].
 
בהיותו בן 13 השתדך לשרח בתו של ה[[פרנס]] ה[[יהדותשלמה ארצותיחזקאל האסלאם|ספרדייהודה]], [[שלמהיהדות יחזקאלארצות יהודההאסלאם]], שעלה אותה שנה (1856) מ[[בגדד]] <ref>מיזוגשהשתייך בןל[[יהדות ארצות האסלאם]]; למרות שמיזוג בין עדות שונות (פולין ועיראק) היה באותם ימים דבר מיוחד ולא שגרתי והעדה הספרדית התנגדה להם.{{הערה|ראו: ראה[[יפה ברלוביץ, יפה (עורכת):, '''אעברה־נא בארץ – מסעות בארץ־ישראל של אנשי העלייה הראשונה''', תל אביב: משרד הבטחון, ישראל תשנ"ב-2002, עמ' 9</ref>.}}
 
בשנת [[1860]] קנה יהושע בשותפות יחד עם גיסו שאול יהודה [[כרם]] [[זיתים]] בתחומי הכפר [[קאלוניה]] <ref>על אדמות אלה נבנה מאוחר יותר הכפר [[מוצא]].</ref>. יהושע תיכנן להקים על אדמות אלה [[משק חקלאי]], [[אכסניה]] לעוברי אורח ולתיירים ונופשים. אולם עקב התנכלות הפאשה ([[פחה]]) הירושלמי והשודד [[אבו גוש]], וכן מצבו של הקונסול הבריטי [[ג'יימס פין]] שבו הסתייעו והסתמכו בפיתוח יוזמה זו (אך פין הסתבך בחובות ועזב את הארץ), לכן יהושע ושאול הפסידו כסף רב ולאחר ששילמו כל החובות לא נותר להם כמעט דבר.▼
 
▲בשנת [[1860]] קנה יהושע בשותפות יחד עם גיסו שאול יהודה [[כרם]] [[זיתים]] בתחומי הכפר [[קאלוניה]]. <ref>על אדמות אלה נבנה מאוחר יותר הכפר [[מוצא]].</ref>. יהושע תיכנן להקים על אדמות אלה [[משק חקלאי]], [[אכסניה]] לעוברי אורח ולתיירים ונופשים. אולם עקב התנכלות הפאשה ([[פחה]]) הירושלמי והשודד [[אבו גוש]], וכן מצבו של הקונסול הבריטי [[ג'יימס פין]] שבו הסתייעו והסתמכו בפיתוח יוזמה זו (אך פין הסתבך בחובות ועזב את הארץ), לכן יהושע ושאול הפסידו כסף רב ולאחר ששילמו כל החובות לא נותר להם כמעט דבר.
שאול יהודה שקע בדיכאון חלה ומת לפתע בשנת 1864 בגיל 24. יהושע פתח עסק ל[[חלפנות]] בשותפות עם אחיו המאומץ ליב הורביץ. באותה שנה נולד לשרה ויהושע הבן [[דוד ילין]] על שם אביו [[דוד ילין (הראשון)]].▼
 
▲שאול יהודה שקע בדיכאון חלה ומת לפתע בשנת 1864 ,בגיל 24. יהושע פתח עסק ל[[חלפנות]] בשותפות עם אחיו המאומץ ליב הורביץ. באותה שנה נולד לשרה ויהושע הבן [[דוד ילין]] על שם אביו [[דוד ילין (הראשון)]].
 
יהושע היה מבין שבעת מייסדי השכונה [[נחלת שבעה]]. לאחר מספר שנים השתתף בייסוד שכונת [[אבן ישראל]] וכן רכש לו שני מגרשים בשכונת [[מאה שערים]] עם היווסדה.
 
בשנת [[1872]] ניסה יחד עם מספר ידידים להשתתף במכרז לקניית אדמות ב[[יריחו]] מידי הממשלה הטורקית. ליוזמה יישובית זו הם קראו בשם "פתח- תקוה", כאשר נודע לממשל שהמכירה אינה לנתינים עות'מאנים הם ביטלו את המכירה. אמנם ניסיון זה לא התממש אבל מספר שנים לאחר מכן הצליחו לממש יוזמה דומה בייסוד 'אם המושבות' - שנקראה בשם [[פתח תקוה]]. יהושע ילין לא הצטרף ליישוב זה ונשאר להתגורר בעיר ירושלים.
 
בשנת [[1872]] גם חכר אדמות בשותפות עם בייניש סלאנט ויצחק גולדשמידט באמצעות קשרים עם [[בדואים]] ב[[עבר הירדן]] כדי לגדל [[תבואה]] על אדמה זו. באותה שנה נולדה לו בתו רחל מסעודה. <ref>את השם מסעודה היא קיבלה לבקשת ה[[בדואים]].</ref> לאחר כשנתיים, עקב פרישת שותפיו, נאלץ גם הוא לפרוש מחקלאות זו, אך המשיך לשמור על קשריו עם הבדואים של האזור.
 
בשנת [[1881]] נסע יהושע ילין ל[[הודו]], כדי לבקר את קרוביה העשירים של אשתו, משפחת [[דוד ששון]]. כשחזר, נכנס לשותפות עם [[נפתלי ליאון]] והקימו עסק לחלפנות ולמכירת טבק, כמו כן סחר בעורות במשך מספר שנים.
שורה 21 ⟵ 22:
 
בשנת [[1884]] הצטרף לחברת [[מזכרת משה]] שבנתה שכונות מכספי קרן [[משה מונטיפיורי]].
בשנת [[1885]] השיא את בנו [[דוד ילין|דוד]] לבתו של [[יחיאל מיכל פינס]]. לאחר מכן בנה את ביתו בשכונת [[מזכרת משה]]; ובכךוכך [[היצירה מהחומות|יצא]] גם הוא מחומות מ[[העיר העתיקה]].▼
 
▲בשנת [[1885]] השיא את בנו [[דוד ילין|דוד]] לבתו של [[יחיאל מיכל פינס]]. לאחר מכן בנה את ביתו בשכונת [[מזכרת משה]] ובכך יצא גם הוא מחומות העיר העתיקה.
 
בשנת [[1887]] השיא את בתו רחל ל[[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)]] יחד היו ממייסדי [[אחוזת בית]] והוריו של [[עזרא דנין]].
בשנת [[1891]] מכר 70 דונם מהאדמה שרכש בקאלוניה לאגודת [[חובבי ציון]] ובהמשך מכר להם גם את שאר אדמותיו שם ועליהן נוסדה ה[[מושבה]] [[מוצא]].בשנת [[1897]] נבחר לשמש כחבר ב[[עיריית ירושלים]] ובכך למעשה היה ה[[אשכנזים|אשכנזי]] הראשון בתפקיד זה.▼
 
▲בשנת [[1891]] מכר 70 דונם מהאדמה שרכש בקאלוניה לאגודת [[חובבי ציון]] ובהמשך מכר להם גם את שאר אדמותיו שם ועליהן נוסדה ה[[מושבה]] [[מוצא]].
 
בשנת [[1897]] נבחר לשמש כחבר ב[[עיריית ירושלים]] ובכך למעשה היה ה[[אשכנזים|אשכנזי]] הראשון בתפקיד זה.
 
בשנת [[1924]] נפטר יהושע ילין.
 
== ראו גם ==
* [[בית ילין (מוצא)]] - ביתו ההיסטורי של יהושע ילין. הבית משמש כיום כמרכז מבקרים וכ[[מוזיאון]] לתולדות ההתיישבות באזור.
 
* [http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Search&Key=DHY/1924/05/12/3/Ar00305.xml&CollName=DHY_Default&DOCID=63383&PageLabelPrint=3&Skin=TAUHe&enter=true&Hs=advanced&AppName=2&AW=1335442258436&sPublication=DAV&sPublication=HZN&sPublication=HYM&sPublication=HLB&sPublication=MGD&sPublication=HMZ&sPublication=HZV&sPublication=HZF&sPublication=HSK&sPublication=HZT&sPublication=MAR&sPublication=IVA&sPublication=LLR&sPublication=HED&sPublication=HHR&sPublication=KMD&sPublication=MAD&sPublication=DHY&sPublication=HYT&sPublication=AHR&sScopeID=All&sSorting=Score%2cdesc&sQuery=%u05d9%u05d4%u05d5%u05e9%u05e2%20%u05d9%u05dc%u05d9%u05df&rEntityType=&sSearchInAll=false&ViewMode=HTML| כתבה על פטירתו של יהושע ילין] - מתוך עיתון [[דאר היום]] משנת [[1924]].▼
 
== לקריאה נוספת ==
 
* '''סיפורי משפחות''' - סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב, [[זאב ענר]], [[הוצאת משרד הביטחון]].▼
*[[רבקה אלפר]], '''קורות משפחה אחת''', ירושלים ותל אביב: הוצאת מ' ניומן, תשכ"ז-1967.
* יהושע ילין, '''זכרונות לבן ירושלים''', ירושלים, [[תרפ"ד]], י"ל שוב על ידי [[הוצאת אריאל]] ב[[תשנ"א]].▼
▲* '''סיפורי משפחות''' - סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב, [[זאב ענר]], תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]].
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&pgnum=609 מסע יהושע ילין מירושלים לעבר-הירדן], בתוך '''[[מסעות ארץ ישראל]]''', תל אביב: אברהם יערי, תש"ו-1946, עמ' 623-610, באתר [[Hebrew Books]]▼
▲* יהושע ילין, '''זכרונות לבן ירושלים''', ירושלים, [[תרפ"ד]]-1924, י"לראה אור שוב על ידי [[הוצאת אריאל]], ב[[תשנ"א]]-2001.
* [[יפה ברלוביץ|ברלוביץ, יפה]] (עורכת): '''אעברה־נא בארץ – מסעות בארץ־ישראל של אנשי העלייה הראשונה''', תל אביב: משרד הבטחון, ישראל תשנ"ב
==קישורים חיצוניים==
* [[בית ילין]] באתר [[המועצה לשימור אתרים]].
 
▲* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&pgnum=609 מסע יהושע ילין מירושלים לעבר-הירדן], בתוך '''[[מסעות ארץ ישראל]]''', תל אביב: אברהם יערי, תש"ו-1946, עמ' 623-610, באתר [[Hebrew Books]]
▲* [http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Search&Key=DHY/1924/05/12/3/Ar00305.xml&CollName=DHY_Default&DOCID=63383&PageLabelPrint=3&Skin=TAUHe&enter=true&Hs=advanced&AppName=2&AW=1335442258436&sPublication=DAV&sPublication=HZN&sPublication=HYM&sPublication=HLB&sPublication=MGD&sPublication=HMZ&sPublication=HZV&sPublication=HZF&sPublication=HSK&sPublication=HZT&sPublication=MAR&sPublication=IVA&sPublication=LLR&sPublication=HED&sPublication=HHR&sPublication=KMD&sPublication=MAD&sPublication=DHY&sPublication=HYT&sPublication=AHR&sScopeID=All&sSorting=Score%2cdesc&sQuery=%u05d9%u05d4%u05d5%u05e9%u05e2%20%u05d9%u05dc%u05d9%u05df&rEntityType=&sSearchInAll=false&ViewMode=HTML| כתבה על פטירתו של יהושע ילין] - מתוך עיתון [[דאר היום]] משנת [[1924]].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_ילין"