פריץ גרובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 43:
==חייו לאחר המלחמה==
 
לאחר המלחמה נענה גרובה למודעה בעיתון שחיפשה משפטנים בעלי עבר נקי שישמשו כתובעים. גרובה, שלא היה חבר המפלגה הנאצית, סבר כי עברו מכשיר אותו לתפקיד, וזמן מה שימש בתפקיד התובע המקומי בעיירה [[מיינינגן]] שב[[גרמניה המזרחית]] בשטח הכיבוש הסובייטי. משרה זו משכה אליו את תשומת לב הסובייטים, שעצרו אותו באשמת [[ריגול]] ושלחו אותו לרוסיה.{{הערה|Wolfgang Scwanitz, [http://www.trafoberlin.de/pdf-dateien/Fritz%20Grobba%20Germany%20Middle%20%20East.pdf Germany and the middle east 1871 - 1945] pp.96}} גרובה הוחזק מספר שנים, ביחד עם קבוצה של בכירים לשעבר במשרד החוץ הגרמני, במחנה מיוחד ליד [[ליובלינו]] סמוך ל[[מוסקבה]]{{הערה|{{חרות||גרמניה החוזרת בתשובה|1951/12/14|00201}}}} לאחר מכן השתמשו בו הרוסים כמזרחן ומתורגמן. ב-[[1951]] הגיע לוועידה איסלמית ב[[קראצ'י]] כשהוא מלווה במשלחת רוסית, ואף נפגש שם עם המופתי, אויבו משכבר.{{הערה|{{חרות||המופתי, הגרמנים והרוסים|1952/03/07|00204}}}}
 
ב-[[1955]] התירו לו הרוסים לשוב לגרמניה, והוא התיישב ב[[שטוטגרט]] שבמערב גרמניה. זמן מה היה פעיל בכתיבת ספרים ומאמרים בנושאי המזרח התיכון, זכרונות מימי המלחמה, ואף שימש כיועץ לא רשמי לממשלת [[בון (עיר)|בון]]. כן המשיך וביקר מספר פעמים בערב הסעודית, בעיראק, סוריה ולבנון. ב-[[1973]] מת.{{הערה|Wolfgang Scwanitz, [http://www.trafoberlin.de/pdf-dateien/Fritz%20Grobba%20Germany%20Middle%20%20East.pdf Germany and the middle east 1871 - 1945] pp.91}}