חיים הגר (אוטיניה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:רבי חיים מאנטניא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי חיים הגר]]
רבי '''חיים הגר''' ([[כ"ג באייר]] [[תרכ"ב]], [[1862]] - [[כ"ה בכסלו]] [[תרצ"ב]], [[1932]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[אנטניא]] (אוטיניה, Otynia, Отинія) שב[[גליציה המזרחית]] (אז ב[[פולין]] כיום ב[[אוקראינה]]). התפרסם גם בשל היותו [[תלמיד חכם]] גדול.
שורה 8 ⟵ 7:
בגיל 13 [[סמיכה לרבנות|הוסמך]] על ידי רבי [[שלמה דרימר]] (ה"בית שלמה", מחשובי רבני גליציה בזמנו), רבי [[יצחק אהרן איטינגא]], רבי [[יעקב וידנפלד]], רבי [[יצחק שמלקיש]] ועוד. נישא לקרובת משפחתו{{הערה|סבה רבי דוד הגר מ[[חסידות זבלטוב|זבלטוב]], היה אחיו של רבי [[חיים הגר מקוסוב]], אבי סבו.}} פסיא לאה, בתו של רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש)|יצחק פרידמן]] מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]].
 
לאחר פטירת אביו בשנת [[תרנ"ג]] ([[1892]]) קנה שטח בעיירה הקטנה אוטניא והקים שם את חצרו{{הערה|רבי חיים בחר בעיירה זו עקב מעשה שהיה לו עם סבו רבי מנחם מנדל, שפעם נסעו ועברו בעיירה זו וסבו הצביע לו על שטח ואמר לו:"אפשר להקים פה סאלאש (אוהל) גדול". רבי חיים הבין שרמז לו שיקים את חצרו במקום זה בבוא היום.}}. על אף שאחיו הגדול, רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל]] ירש את חצרו של אביהם ורוב החסידים הלכו אליו, חלק מהחסידים פנו לרבי חיים, בהם תלמידי חכמים רבים ולמעשה חסידיו נמנו באלפים,. ובתיבתי כנסת של החסידות היו נפוצים ברחבי גליציה, כמו ב[[לייפציג]] ו[[לבוב]]. אף ב[[קראון הייטס]] נבנה בית מדרש של החסידות (קיים עד היום ברשות [[חסידי חב"ד]]). כיהן כנשיא כולל בוקובינה.
 
נישא בשנית לבתו של רבי שרגא יאיר מ[[בית פשיסחה#צאצאי רבי נתן דוד היו;|ביאלוברזיג]] ובשלישית לבתו של רבי צבי מ[[חסידות רוזבדוב|רוזבדוב]].
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[ווינה]] ולאחר המלחמה חזר לגליציה והתיישבאך אוטניא הייתה חרבה ועל כן התיישב ב[[סטניסלב]] הסמוכה לאוטניאלה. נפטר ב[[קרקוב]] לשםבדרכו הגיעלווינה למטרת ניתוח. ונקברנקבר בסטניסלב.
 
היה תלמיד חכם מופלג וכשהיה מגיע אליו תלמיד חכם היה מסתגר איתו שעות ארוכות בחדרו ומדברים בלימוד. רוב דברי תורתו אבדו במלחמת העולם הראשונה. חסידיו הדפיסו לאחר פטירתו את הספרים "טל חיים" על ה[[תורה]] ו"נימוקי חיים" על ה[[ש"ס]]. מלבד כוחו בתורה, היה [[בעל תפילה]] ויודע נגן, והכניס נעימות ו"הדגשות" בנוסח התפילה של ויז'ניץ. כמו כן נשארו ניגונים ממנו, כמו חלקו השני של ניגון "אודה לקל" של חסידות ויז'ניץ.
 
משנת [[תרס"ד]] ([[1904]]) נחלה וסבל מייסורים קשים. עבר עשרות ניתוחים מאז ועד סוף ימיו. פעם עבר סידרת ניתוחים שארכה מספר ימים ולבסוף כשעמדו לתפור אותו היה אמור לקבל הרדמה לזמן ארוך. רבי חיים סירב וביקש שיביאו לו [[ספר הזוהר|ספר זוהר]], סיגריה ושידליקו נרות מעליו וביקש שלאחר חצי שעת לימוד יתחילו בתפירה ואכן הוא לא זז כל מהלך הניתוח. סיפור זה התפרסם בעיתונות המקומית. היה נוהג לשאול למה אין מברכים ברכת [[שהחיינו]] על המעבר מ[[העולם הזה]] ל[[עולם הבא]] והיה אומר שהוא ימצא פתרון. פטירתו הייתה ב[[ליל שבת]], ביום הראשון של [[חנוכה]]. ב[[ערב שבת]] לאחר שסיים לברך את ברכת שהחיינו של [[הדלקת נרות חנוכה]] לא דיבר יותר ונפטר לאחר כמה שעות.
 
==ילדיו ושושלתו==
ילדיו נולדו לו מאשתו הראשונה:
*ממלא מקומו רבי ישראל שלום יוסף. היה נשוי לבת דודו רבי שמואל אבא הגר ובשנית נישא לדבורה לאה, בתו של רבי יחיאל הורוביץ מ[[חסידות דז'יקוב#רבי יחיאל מפאקשיווניץ וצאצאיו|פאקשיווניץ]]. נרצחו ב[[י"ט באייר]]{{הערה|יש אומרים:כ"ט}} [[תש"ד]] יחד עם שלושת ילדיהם. מעט מדברי תורתו הודפסו בספר "נפש ישי".
*הרב מנחם מנדל. חתן רבי מרדכי יוסף מ[[חסידות זלטיפולי|זלטיפולי]]. נפטר בחיי אביו, במלחמת העולם הראשונה לאחר שנדבק מחולי טיפוס בהם טיפל.
**הרב יצחק, רבה של [[טלומטש]]. חתן רבי [[שלמה חיים פרלוב (בולחוב)|שלמה חייב מבולחוב]]. נרצח בשואה עם דודו.
*חתנו-אחיו רבי יחיאל מיכל הגר, אדמו"ר ב[[הורודונקה]].
*בלומה רייזיל אשת דודה רבי יחיאל מיכל הגר, אדמו"ר ב[[הורודונקה]]. נרצח ב[[טרנסניסטריה]] ב[[י"ג בכסלו]] [[תש"ב]].
*חתנו (בזיווג שני) רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]]
**בנם רבי ברוך, רב ב[[צ'רנוביץ]]. חתן דודו רבי שרגא פייבל מזליטשטיק. נרצח מספר שעות לפני אביו.
*חתנושרה (בזיווגאשתו שני)השנייה של רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]]
*העניא, אשת רבי אהרן פרידמן, האדמו"ר מ[[חסידות בויאן|בויאן-צ'רנוביץ']]