אטיין בונו דה קונדיאק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
==רקע משפחתי, ילדותו ולימודיו==
קונדיאק נולד ב[[גרנובל]] במשפחה של משפטנים.
היה ילד חלש מבחינה פיזית ובעל ראייה לקויה, ולכן התפתחותו האינטלקטואלית הייתה איטית מאוד, עד כדי כך שמספרים כי בגיל 12 עדיין לא ידע לקרוא. ואכן המשפחה החשיבה אותו לבעל [[פיגור שכלי]]. חינוכו התחיל רק בשנות העשרה תחת השגחתו של כומר מקומי. אחר כך,בעקבות מות אביו, עבר לגור וללמוד בבית אחיו ז'אן בונו, שנודע כאדון או ה"אבאטה" (אב מנזר) דה מאבלי,בעיר [[ליון]]. הצליח במשך הזמן להשלים את החסר ונשלח בהמשך, בדומה לאחיו הגדול ז'אן, ללמוד לימודי כמורה בפריז. למד בסמינר של
הוסמך ככומר בשנת [[1740]]. למרות שלבש גלימת כומר כל חייו,ואף נהפך ל"אבאטה" (ראש מנזר) של מירו (Mureau), קונדיאק לא התחייבויותיו הכנסייתיות היו במידה רבה רשמיות בלבד.
==חייו הבוגרים==
קונדיאק בילה כמה שנים בפריז כאיש ספרות, תקופה שבה פקד את החוג של [[דני דידרו]]. בפריז קישר קונדיאק יחסי ידידות ארוכת ימים גם עם [[רוסו]] שעבד זמן מה כמורה במשפחת אחיו הבכור של קונדיאק בליון. הודות לזהירותו הטבעית ולאיפוקו, יחסיו עם פילוסופים שלא הלכו בתלם, לא פגעו בשמו בפני הממסד.
פרסומיו באותן השנים הביאו בשנת [[1749]] לבחירתו לחבר ב[[אקדמיה הפרוסית למדעים]]. בשנת [[1758 ]] שלחה אותו החצר המלכותית לפארמה על מנת לחנך את הדוכס היתום, אז בן 7, נכדו של המלך [[לואי החמישה-עשר, מלך צרפת|לואי החמישה-העשר]]
| |||