פטיש המכשפות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: יוהנס, תאולוג
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''פטיש המכשפות''' (ב[[לטינית]]: Malleus Maleficarum, ב[[גרמנית]]: Der Hexehammer) הוא חיבור בן [[המאה ה-15]] מאת ה[[אינקוויזיציה|אינקוויזיטור]] [[היינריך קרמר]], העוסק ב[[מכשפות]] וב[[ציד מכשפות]].
 
==הרקע לפרסום החיבור==
== רקע והשפעה ==
"פטיש המכשפות" נכתב בלטינית ב-[[1486]] ונדפס לראשונה ב[[גרמניה]] ב-[[1487]]. מטרתו הייתה להוכיח שמכשפות ומכשפים אכן קיימים, להראות ולהסביר מדוע [[אישה|נשים]] נוטות לעסוק בכישוף יותר מ[[גבר|גברים]], ולשרטט קווים לדמותם של מכשפים, שיאפשרו את זיהוים והעמדתם לדין של העוסקים בכישוף.
 
"פטיש המכשפות" נכתב בלטינית ב-[[1486]] ונדפס לראשונה ב[[גרמניה]] ב-[[1487]]. הואהחיבור פורסם תחת שמם של האינקוויזיטור היינריך קרמר והתאולוג [[יקוב שפרנגר]], אך מידת מעורבותו של שפרנגר בכתיבת החיבור שנויה במחלוקת. יש הגורסים שחלקו בכתיבה היה שולי בלבד, ואילו אחרים טוענים שהחיבור נכתב על ידי קרמר לבדו, ושמווכי שמו של שפרנגר צורף בתקווה להקנות לחיבור יתר סמכות ואמינות. החיבורניסיונותיו ביקששל להוכיחקרמר שמכשפותלהעמיד ומכשפיםלדין אכןמכשפות קיימים,החלו להראותכבר ולהסביר מדועב-[[1484]] ב[[אישה|נשיםמחוז טירול]], נוטותאך לעסוקמאמציו בכישוףלא יותרעלו מבידו. הוא גורש מן המחוז, ותואר על ידי ה[[גבר|גבריםבישוף]], ולשרטטהמקומי קוויםכ"שוטה לדמותהזקן". שליש המכשפה,הגורסים שיאפשרוכי ההשפלה שחש בעקבות האירוע היא שהניעה אותו לכתוב את זיהוין"פטיש והעמדתןהמכשפות", לדיןכאקט של העוסקותהצדקה עצמית ושל בכישוףנקמה.
 
ב-[[1484]] החל קרמר את נסיונותיו להעמיד לדין מכשפות ב[[מחוז טירול]], אך מאמציו לא עלו בידו. הוא גורש מן המחוז, ותואריתר על ידי ה[[בישוף]] המקומי כ"שוטה זקן". יש הגורסים כי החרפה שחש בעקבות האירוע היא שהניעה את קרמר לכתוב את "פטיש המכשפות"כן, כאקט של הצדקה עצמית ושל נקמה. לטענת כמה מן החוקרים, כישלוןהכישלון זהבטירול הוא שהוביל את קרמר לפנות לאפיפיור [[אינוקנטיוס השמיני]] בבקשה להוציא [[בולה אפיפיורית]] שתאשר את חקירתם והעמדתם לדין של חשודים בכישוף. אינוקנטיוס נענה לבקשה, ובדצמבר [[1484]] פרסם את הבולה שהכירה בקיומם של מכשפים ומכשפות והעניקה לאינקוויזיציה את הסמכות לחקור, לעצור ולהעניש את העוסקים בכישוף. הבולה האפיפיורית נכללה בהקדמה של "פטיש המכשפות", לצד הסכמה מאת ה[[פקולטה]] ל[[תאולוגיה]] של [[אוניברסיטת קלן]].
 
אף שהספר שימש כמדריך לאיתור מכשפות לאורך תקופת ה[[רנסאנס]], הוא לא היה בשימושה של האינקוויזיציה, וזו אף טענה שאין להסתמך עליו. בתקופה זו האמונה במכשפות כבר הוקעה על ידי הכנסייה, ואף [[קרל הגדול]] כינה את הנוהג לשרוף מכשפות כאקט הראוי יותר ל[[פאגאניזם|פגאנים]]. עם זאת, בתקופת פרסום הספר האמונה במכשפות החלה לשגשג שוב, גם אם העונשים על כישוף היו מתונים יותר. הפצתו של '''פטיש המכשפה''' גרמה להחמרה בעונשן של המכשפות.
 
==תכני הספר==
'''פטיש המכשפות''' נשען לא מעט על חיבורים קודמים, ובייחוד על חיבורו של [[יוהנס נידר]], ה[[פורמיקריוס]] (Formicarius). ספרו של נידר, שראה אור ב-1435 עסק אף הוא בנושאים דומים. ניכרת בחיבור גם השפעתם של טקסטים מן התקופה הקלאסית, ובייחוד של רעיונות [[נאופלטוניזם|ניאו-פלטוניסטים]] ששגשגו באירופה של ראשית העת החדשה. אף שהחיבור עוסק בכישוף של גברים ונשים כאחד, הוא מתמקד בעיקר בנשים ומדגיש כי התופעה נפוצה בקרבן הרבה יותר. ההטיה המגדרית באה לידי ביטוי גם בכותרת הלטינית של הספר.
 
החיבור נחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון מתמודד עם טענות המכחישות את קיומם של מכשפים, וקובע שכדי שיתקיים כישוף צריכים להתקיים שלושה מרכיבים מהותיים: כוונות זדוניות מצד המכשף, עזרתו של ה[[שטן]] ואישורו של [[אלוהים]]. עוד נטען כי כוחו של הכישוף נשען על תאוות הבשר, וכי כיוון שנשים תאוותניות יותר מגברים, הן נוטות יותר לכישוף.
 
החלק השני מתאר מקרים ספציפיים של כישוף, את דרך פעולתן של מכשפות ואת אסטרטגיות הגיוס שלהן. הוא מפרט כיצד מוטלים כשפים ומציע כמה דרכים להתגונן מפניהם.
 
החלק השלישי עוסק באופן שבו יש לנהל משפט באשמת כישוף, החל מפתיחת ההליך הרשמי ואיסוף המידע המפליל ועד לחקירתם והרשעתם של הנאשמים. בין היתר נטען כי אישה שאינה בוכה בזמן חקירתה תחשב באופן אוטומטי למכשפה.
על פי '''פטיש המכשפות''', נדרשים שלושה מרכיבים על מנת שיתקיים [[כישוף]]: מכשפה בעלת כוונות זדוניות, עזרתו של ה[[שטן]] ואישורו של [[אלוהים]]. החיבור מחולק לשלושה חלקים, אשר בראשון ישנו נסיון להוכיח את קיומן של מכשפות ולתקוף את ה[[ספקנות|ספקנים]]. כמו כן, נטען בחלק הראשון שהשטן הוא בעל כוחות כבירים, וכי המכשפות הן עוזרותיו עלי אדמות. הכישוף חזק יותר ככל שמעורבים בו יותר יצרים, וזו הסיבה שהמכשפות הן לרוב נשים, אשר מאופיינות בתאוות בשר חזקה משל גברים. על ידי קיום [[יחסי מין]] עם השטן, נשים מסוגלות להפוך למכשפות. כמו כן, החלק הראשון מונה [[סימפטום|סימפטומים]] [[גוף|גופניים]] המופיעים כאשר נמצאים בנוכחות מכשפה או [[מכשף]].
 
==תפוצת החיבור והשפעתו==
בחלק השני ישנו תיאור של סוגי כישוף ודרכי כישוף, וכמו כן מובאות עדויות "ממשיות" לקיומן של מכשפות ולפרקטיקות בהן הן נעזרות. כמו כן, מתואר כיצד מכשפות מגייסות נשים צעירות לפתות [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ולהפוך גם הן למכשפות. כמו כן, ישנן מספר הצעות לפרקטיקות למניעת השפעותיו של הכישוף על קורבנותיהן של המכשפות.
"פטיש המכשפות" היה לרב מכר תוך זמן קצר, ובין השנים 1487 ל-1520 ראו אור 13 מהדורות שלו. שני גורמים מרכזיים תרמו לפופולריות הרבה של החיבור. הראשון הוא המצאת ה[[דפוס]] באמצע המאה ה-15, והשני הוא התסיסה הדתית והמאבקים הדתיים שנלוו ל[[הרפורמציה הפרוטסטנטית|רפורמציה הפרוטסטנטית]] ול[[קונטרה-רפורמציה]] שבאה בעקבותיה.
 
במהלך ימי הביניים הוקיעה הכנסייה את האמונה בקיומן של מכשפות, ו[[קרל הגדול]] אף אסר העלאת מכשפות על המוקד כאקט [[פאגאניזם|פגאני]]. בראשית המאה ה-15 כבר שבה האמונה במכשפות לשגשג בחברה האירופית, אך העונשים בעוון כישוף היו עדיין זניחים למדי. בעקבות "פטיש המכשפות" נעשתה רדיפת המכשפות ברוטלית יותר, ותופעת הכישוף נתפסה כאיום ממשי על שלום החברה.
בחלק השלישי ישנו מדריך להתמודדות ולמאבק במכשפות, אך מוקדש בעיקרו לאספקט ה[[חוק|חוקי]] של כישוף, ומסביר מהן הראיות לכישוף, כיצד לחקור, בין השאר ב[[עינויים]], חשודות בכישוף, וכיצד להרשיען. בין השאר נטען כי אשה שאינה בוכה בזמן חקירתה היא עדות מוחלטת להיותה מכשפה.
 
עם זאת, קיימת כיום הסכמה רחבה בקרב החוקרים שהתפקיד שמילא "פטיש המכשפות" בהתפשטות רדיפת המכשפות בעת החדשה זניח מכפי שנהוג היה לחשוב. פרסום החיבור היה רק מרכיב אחד בסדרה של גורמים שהובילו להתפרצות הרדיפות, על רקע המתחים החברתיים והמאבקים הדתיים שליוו את המהפכה הפרוטסטנטית.
לאורך הספר כולו ישנם קווים לדמותה של המכשפה ושל הכישוף. בין השאר נטען כי מכשפות עוסקות ב[[רצח]] עוללים, ב[[קניבליזם]] ובגניבת איברי מינם של גברים. פטיש המכשפה נשען ברובו על חיבור קודם מאת [[יוהנס נידר]], ה[[פורמיקריוס]] (Formicarius), העוסק גם הוא בנושאים אלה.
 
==קישורים חיצוניים==