הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת קאנודוס"

מ
הגהה
מ (הגהה)
לעומת זאת הפכו מדינות הצפון ובראשן [[באהיה]] לגורם כוח זניח ב[[פוליטיקה]]. במדינות אלו התגבשו אמנם מפלגות רפובליקניות אולם הכוח נותר לחלוטין אצל בעלי הלטיפונדיות שהיו ידועים בכינויים – הקולונלים. הם היו אלו שמינו את ה[[שוטר]]ים המקומיים ושליטתם על השופטים הייתה ידועה ברבים. כדי לכפות את שלטונם באזורם הם נעזרו ב[[כנופיה|כנופיות]] של שכירי חרב, שפעלו באכזריות רבה וללא יראת חוק. הבחירות המקומיות במדינות כמו [[באהיה]] היו תלויות בקרבות הבלתי פוסקים בין הקולונלים ויכולתם לקנות את הקולות.
 
ה[[חברה]] ה[[ברזיל]]אית עברה אף היא באותן שנים שינויים עצומים. זרם של מהגרים [[אירופה|אירופיים]] שהלך וגדל ברבע האחרון של [[המאה ה-19]] שינה את פני החברה המסורתית. אמנם מרבית המהגרים הגיעו מארצות אגרריות כמו [[פורטוגל]], [[ספרד]] ו[[איטליה]] אולם רובם החלו להתיישב בערים הגדולות שב[[דרום]] [[ברזיל]], שגדלו באופן מרשים. השפעת ההגירה נכרה בעיקר ב[[כלכלת ברזיל|כלכלה]]. מטעי ה[[קפה]] ב[[סאו פאולו (מדינה)|סאו פאולו]] והמרעה במדינות הדרום ומינאס ז'ראיס, תפסו את מקומם של ענפי [[כלכלה]] מסורתיים יותר כמו [[סוכר]] ו[[כרייה]]. בעקבות שינוי זה נסללו [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] ודרכי התחבורה בדרום ברזיל השתפרו לעיןלאין ארוךערוך. מאוחר יותר אף הופיעה התעשייה והתרכזה במיוחד באזור סאו פאולו שהחלה לתפוס את מקומה כבירה התעשייתית של ברזיל. כמו כן יש לציין את בום הגומי ששטף את אזור האמזונס לקראת סוף המאה ומשך מאות אלפי מהגרים מכל רחבי ברזיל, ובמיוחד מן הסרטאו אל האגן.
 
במדינות ה[[צפון]] כמעט ולא הורגש השינוי [[דמוגרפיה של ברזיל|הדמוגרפי]]-[[כלכלת ברזיל|כלכלי]] שעבר על הדרום. הכלכלה המשיכה להתבסס על ענפי הגידול המסורתיים ובראשם ה[[סוכר]]. לא רק זאת אלא שאף ייצור הסוכר ירד בצורה משמעותית, מ-60,722 טון בשנת 1887 ל-3,416 ב-1890. למרות ביטול העבדות לא הוטב מצבם של העבדים לשעבר והם הוחזקו באחוזות כעובדים עונתיים בתנאים קשים ביותר. אם הדרום התפתח בצורה מסחררת וצעד לעבר המודרניזציה הרי שתושבי הצפון לא ידעו על כך. לחדשות מן הדרום לקח זמן רב עד שהגיעו אל מרחבי הצפון ומושגים כמו רפובליקה, [[שוויון]] ו[[חירות האדם|חירות]], לא אמרו דבר לאיכרים מתי הרעב. הכנסייה וכוח הנשק של הז'גונסוס הם ששלטו שם. מלבד זאת החלו לצוץ קבוצות [[מיסטיקה|מיסטיות]] שנדדו ברחבי הצפון והכריזו על גאולה שתבוא וסוף לרעב. נסים שיוחסו לקבוצות אלו הפכו את ראשיהם לקדושים והקנו להם תומכים רבים בצפון.
גישה מקובלת יותר היא לראות בקאנודוס אחת מהתנועות המילינאריות ששטפו את [[ברזיל]] [[המאה ה-19|במאה ה-19]] וה-20. על המצדדים בגישה זו נמצא רוברט לוין שמציין שמונה תנועות עיקריות שפעלו בברזיל לפני ואחרי קאנודוס. בהשוואה שערך לוין בין קאנודוס והתנועות האחרות הוא טוען שרב השונה על הדומה. המילינאריזם כפי שהוא מתבטא בקאנודוס הגיע כתוצאה ישירה של חוסר היציבות שפקד את האזור. ביטול העבדות, סילוק הקיסר, כינון הרפובליקה והיובש הגדול של [[שנות ה-70]] גרם לערעור כל היסודות של החיים ב[[סרטאו]]. כתוצאה מכך קל היה בשביל התושבים העניים והבורים לקבל את הרעיון של סוף העולם. לא רק זאת אלא שגם [[נצרות קתולית|לכנסייה הקתולית]] כמעט ולא הייתה נוכחות, מה שנתן כר פעולה נוח למטיפים משיחיים כמו קונסילירו. משהחלה התקפת הרשויות על קאנודוס רק התחזקה התחושה שזו המלחמה שלפני סוף העולם. למרות טענתו שהוא אינו המשיח הייתה לאישיותו של [[קונסילירו]] משקל חשוב בדומה לתנועות מילינאריות אחרות. הדמות הכחושה, הלבוש הבלוי ובייחוד הדיבור בשפה אותה הבינו כולם הביאו לו תומכים רבים במהלך השנים. הבטחתו להקים בקאנודוס את ירושלים החדשה, דבר שנראה כי הצליח עד שנת 1897, הביאה לקאנודוס אלפי תושבים שרצו להצטרף לקהילה המשגשגת ( במושגים של הסרטאו). בהגיעם לקאנודוס הם התרחקו מהעולם שבחוץ, שהפך יותר ויותר חילוני, וכך רעיונות מילינארים שהסתמכו על כתבים [[נצרות|נוצריים]] מצאו דרכם אליהם.
 
קשה להאמין שראשי ה[[רפובליקה]] האמינו בכל לבם, ש[[קאנודוס]] מהווה איום על קיומה של [[ברזיל]]. ביודעם את יחסי הכוחות, הם הבינו שקאנודוס היא בעיה מקומית ותו לא. האיום של [[קונסילירו]] לא היה בהיותו '[[משיח]]' או מנהיג קבוצה מילינאריסטית. הוא היה מנהיג פוליטי, שסחף עימו חלק גדול מה[[סרטאו]]. מספר המאמינים בו הלך וגדל גם מחוץ לתחומה של קאנודוס. זה גרם לדאגה אצל הרשויות המקומיות, שנכנסו באותה תקופה תחת הסדר החדש הרפובליקני, שהתקשו בגביית המסים. הסכנה שבקאנודוס, הייתה הדוגמה המשגשגת של קהילה [[דת]]ית, יורשתה של המסורת הקולקטיבית הסרטנז'ית, שבמקום להסתגר, המשיכה לקיים קשרים רגילים עם הסביבה, תוך כדי הפצה של צורת ארגון [[חברה|חברתית]] [[כלכלה|וכלכלית]] שהתנגשה עם המערכת הקיימת של הקולונלים, בעלי האדמות . מחיצת איום זה על ידי ה[[צבא]] סיימה את המהלך להכנסת תושבי הסרטאו אל תוך הכלכלה הקפיטליסטית והרפובליקה תוך שהיא סוגרת פרק ישן ופותחת פרק חדש [[היסטוריה של ברזיל|בתולדות ברזיל]].
 
== לקריאה נוספת ==
39

עריכות