פר הכהן המשיח – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Vache d'Abondance.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כוהןכהן גדול שחטא בחטא שזדונו [[כרת]], חייב להביא פר להקרבה]]

'''חטאת כהן משיח''' הוא סוג של [[קרבן חטאת]] המיוחד ל[[כוהןכהן גדול]] שנמשח ב[[שמן המשחה]]. בניגוד לאדם רגיל שחטא שמביא כבשה או [[עז|שעירה]], הרי שכוהןשכהן גדול שחטא מביא [[פרה|פר]] להקרבה.

[[תמונה:AD34.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער תל שילה - המקום בו נפטר עלי הכהן. עלי הכהן נחשב לכוהן משיח, מכיוון שנמנה בין הכוהניםהכהנים ששימשו בבית המקדש הראשון, לפני שנגנז [[שמן המשחה]].]]

הדיעה המקובלת היא, שדינו של הכוהןהכהן גדול נקבע בעיקר לפי הזמן שחטא, ולא לפי הזמן שנודע לו. אבל [[רבי שמעון]] סבור שגם שעת ידיעת החטא, הזמן בו נודע לכהן שחטא - הזמן בו חל חיוב הקרבן למעשה, קובע גם הוא, ולכן אם נודע לכוהןלכהן גדול בתורה כוהןכהן גדול שחטא עוד לפני שהתמנה, אין לו להביא לא קרבן הדיוט - מכיוון שנודע לו בתור כוהןכהן גדול, ולא קרבן הדיוט, כן זמן החטא היה בתור הדיוט{{הערה|{{בבלי|הוריות|י|א}}.}}.

הגמרא מסופקת בסיבת טעמו של רבי שמעון, שהדיוט שנודע לו בתור כוהןכהן גדול אינו מביא קרבן הדיוט. האם הסיבה לכך היא בכך ש[[שינוי הדין|השתנה דין קרבנו]], או שהסיבה לכך היא בכך שהכוהןשהכהן גדול השתנה והפך לאדם אחר, בדומה ל[[שינוי (משפט עברי)|דיני שינוי במשפט העברי]], ואם כן ב[[אשם תלוי]] שלא השתנה דינו, עליו להביא קרבן.

===גדרו ההלכתי של כוהןכהן גדול להבאת קרבנות===

הכהן גדול הינו אדם ציבורי, מעשיו משפיעים על כל העם, שכן קרבנות העם תלויים בו, מסיבה זו כותבת התורה "אם הכוהןהכהן המשיח יחטא לאשמת העם", כאשר הכוהן המשיח חוטא הרי דבר זה גורם אשמה לעם{{הערה|רש"י על החומש במקומו, מתוך מסכת הוריות.}}.

מסיבה זו, נחשב הכוהןהכהן גדול כציבור לעניין הבאת הקרבנות. אין הוא מביא על מעשה שנעשה מתוך שגגה, ללא הוראה מוטעית שגרמה למעשה, כנלמד מהפסוק "לאשמת העם"{{הערה|{{בבלי|הוריות|ו|ב}}.}}, והוא חייב רק אם חטאו נגרם על ידי הוראה מוטעית, שלו או של בית הדין.

כמו כן, מכיוון שהוראתו לעצמו דינה כהוראת כ[[בית דין|בית הדין]] המרכזי של עם ישראל, כמו שבית הדין, כאשר הם הורו הוראה מוטעית והכשילו את הציבור עליהם להביא פר הנקרא [[קרבן חטאת הקהל]], כך גם הכוהןהכהן גדול מביא לקרבן פר. כך גם, בדומה לבית הדין, אין הוא מחויב להביא קרבן, רק אם ההוראה הייתה הוראה שאינה עוקרת כליל מצווה מהתורה{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[קרבן חטאת הקהל]].}}.

מכיוון שפסקיו שווים בדינם לפסקי ה[[סנהדרין]], הוא מצטרף עימם למניין, אם הורו יחד, כך שלפי ההלכה האומרת ש[[קרבן חטאת הקהל]] מובא רק אם רוב הציבור היהודי חטא, ניתן לצרף במניין גם את הכוהןהכהן הגדול. חכמי הגמרא הסתפקו מאוד מה ה[[גדר]] של הוראה משותפת. אחת מהסברות אותן הציע [[אביי]], הייתה שרק אם הורו במקום אחד נחשבת הוראתם למשותפת, אבל אם הורו בשני מקומות נפרדים, נחשבת הוראת הכוהןהכהן המשיח והוראת בית הדין לשתי הוראות נפרדות, אך [[רבא]] דחה את הסברא, וקבע בפשטות שכדי ששתי ההוראות יחשבו כשתי הוראות נפרדות לעניין חיוב הבאת הקרבנות, עליהן להיות בשני נושאים שונים.