פר הכהן המשיח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (הייתה, חויב)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Vache d'Abondance.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כוהןכהן גדול שחטא בחטא שזדונו [[כרת]], חייב להביא פר להקרבה]]
'''חטאת כהן משיח''' הוא סוג של [[קרבן חטאת]] המיוחד ל[[כוהןכהן גדול]] שנמשח ב[[שמן המשחה]]. בניגוד לאדם רגיל שחטא שמביא כבשה או [[עז|שעירה]], הרי שכוהןשכהן גדול שחטא מביא [[פרה|פר]] להקרבה.
 
==המקור בתורה==
שורה 6:
 
==סוגי הקרבנות==
[[תמונה:AD34.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער תל שילה - המקום בו נפטר עלי הכהן. עלי הכהן נחשב לכוהן משיח, מכיוון שנמנה בין הכוהניםהכהנים ששימשו בבית המקדש הראשון, לפני שנגנז [[שמן המשחה]].]]
הדיעה המקובלת היא, שדינו של הכוהןהכהן גדול נקבע בעיקר לפי הזמן שחטא, ולא לפי הזמן שנודע לו. אבל [[רבי שמעון]] סבור שגם שעת ידיעת החטא, הזמן בו נודע לכהן שחטא - הזמן בו חל חיוב הקרבן למעשה, קובע גם הוא, ולכן אם נודע לכוהןלכהן גדול בתורה כוהןכהן גדול שחטא עוד לפני שהתמנה, אין לו להביא לא קרבן הדיוט - מכיוון שנודע לו בתור כוהןכהן גדול, ולא קרבן הדיוט, כן זמן החטא היה בתור הדיוט{{הערה|{{בבלי|הוריות|י|א}}.}}.
 
הגמרא מסופקת בסיבת טעמו של רבי שמעון, שהדיוט שנודע לו בתור כוהןכהן גדול אינו מביא קרבן הדיוט. האם הסיבה לכך היא בכך ש[[שינוי הדין|השתנה דין קרבנו]], או שהסיבה לכך היא בכך שהכוהןשהכהן גדול השתנה והפך לאדם אחר, בדומה ל[[שינוי (משפט עברי)|דיני שינוי במשפט העברי]], ואם כן ב[[אשם תלוי]] שלא השתנה דינו, עליו להביא קרבן.
==סוגי החטאים והקרבנות ==
===גדרו ההלכתי של כוהןכהן גדול להבאת קרבנות===
הכהן גדול הינו אדם ציבורי, מעשיו משפיעים על כל העם, שכן קרבנות העם תלויים בו, מסיבה זו כותבת התורה "אם הכוהןהכהן המשיח יחטא לאשמת העם", כאשר הכוהן המשיח חוטא הרי דבר זה גורם אשמה לעם{{הערה|רש"י על החומש במקומו, מתוך מסכת הוריות.}}.
 
מסיבה זו, נחשב הכוהןהכהן גדול כציבור לעניין הבאת הקרבנות. אין הוא מביא על מעשה שנעשה מתוך שגגה, ללא הוראה מוטעית שגרמה למעשה, כנלמד מהפסוק "לאשמת העם"{{הערה|{{בבלי|הוריות|ו|ב}}.}}, והוא חייב רק אם חטאו נגרם על ידי הוראה מוטעית, שלו או של בית הדין.
 
כמו כן, הוראתו לעצמו דינה כהוראת בית הדין לעם ישראל לכל דבר, ולכן אם ההוראה לא הייתה כראוי, לפי כל כללי ההוראה{{הערה|ראה בערך [[קרבן חטאת הקהל]].}}, שנעשית על פי ה"מופלא" חכם בית הדין שבקי בהלכה יותר מכולם, וכן שההוראה תעשה בשוגג גמור, ושהמעשה יעשה בשוגג ובשעת עשיית המעשה לא ידע שההוראה הינה מוטעית.
 
כמו כן, מכיוון שהוראתו לעצמו דינה כהוראת כ[[בית דין|בית הדין]] המרכזי של עם ישראל, כמו שבית הדין, כאשר הם הורו הוראה מוטעית והכשילו את הציבור עליהם להביא פר הנקרא [[קרבן חטאת הקהל]], כך גם הכוהןהכהן גדול מביא לקרבן פר. כך גם, בדומה לבית הדין, אין הוא מחויב להביא קרבן, רק אם ההוראה הייתה הוראה שאינה עוקרת כליל מצווה מהתורה{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[קרבן חטאת הקהל]].}}.
===חיובי הבאת הקרבנות===
מכיוון שפסקיו שווים בדינם לפסקי ה[[סנהדרין]], הוא מצטרף עימם למניין, אם הורו יחד, כך שלפי ההלכה האומרת ש[[קרבן חטאת הקהל]] מובא רק אם רוב הציבור היהודי חטא, ניתן לצרף במניין גם את הכוהןהכהן הגדול. חכמי הגמרא הסתפקו מאוד מה ה[[גדר]] של הוראה משותפת. אחת מהסברות אותן הציע [[אביי]], הייתה שרק אם הורו במקום אחד נחשבת הוראתם למשותפת, אבל אם הורו בשני מקומות נפרדים, נחשבת הוראת הכוהןהכהן המשיח והוראת בית הדין לשתי הוראות נפרדות, אך [[רבא]] דחה את הסברא, וקבע בפשטות שכדי ששתי ההוראות יחשבו כשתי הוראות נפרדות לעניין חיוב הבאת הקרבנות, עליהן להיות בשני נושאים שונים.
 
כן הסתפקו חכמי הגמרא, אם הוראה בנושאים שונים שעונשם שווה, כמו למשל [[חלב (שומן)| איסור אכילת חלב]] שבשני מקומות שונים בגוף, שמקור האיסור בפסוק של שתי חתיכות החלב שמשני המקומות - שונה, האם דינם כמו [[חלב (שומן)|איסור אכילת חלב]] ו[[עבודה זרה|איסור עבודה זרה]], שגם איסורם נלמד כמובן משני פסוקים שונים, או שמא דווקא כאשר שתי ההוראות הן בחלב ועבודה זרה, שהקרבנות שיש להביא על חטאים אלו, שונים זה מזה, שהרי על איסור עבודה זרה יש להביא עז לקרבן בניגוד לחלב, שכמו כל איסור לא תעשה שיש להביא כבשה או עיזה{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|ז|ב}}.}}.