ייבוש החולה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 22:
 
== השלכות סביבתיות ==
עקב הייבוש אבד מאגר מים מתוקים חשוב והצטמצמו מאוד בתי הגידול הייחודיים לאגם ולביצות. אוכלוסיות צמחים ובעלי חיים נדירים התמעטו וכמה מינים שזה היה מקום תפוצתם היחיד ב[[ארץ ישראל]] נכחדו מהארץ לחלוטין, בהםכדוגמת ה[[עיטם לבן זנב|עיטם לבן הזנב]] שנכחד מהארץ ופרטים ממנו שוחררו שוב בשנות ה-70 במטרה להקים מחדש את אוכלוסיית הזן באזור<!-- וה[[עגולשון שחור-גחון|עגולשון שחור-הגחון]] -->, מין [[חסרי זנב|חסר זנב]] קטן שכנראה נכחד כליל מהעולם-->. כן פגע ייבוש החולה בפרנסתו של קיבוץ [[חולתה]] שאחד מענפי המשק בו היה [[דיג בארץ ישראל#החולה|דיג באגם החולה]].
 
במרוצת השנים הסתבר כי לייבוש האגם והביצות יש השלכות סביבתיות חמורות מעבר לאובדן צמחים ובעלי חיים. ה[[כבול]] היבש החל מתכווץ וגרם לשקיעת פני הקרקע, הרוחות המזרחיות הסיעו כמויות גדולות של כבול והשקיעו אותן במקומות מרוחקים, קרקעות הכבול נדלקו לא אחת ובערו במשך שבועות, ועיבודן הציב קשיים רבים בפני החקלאים. כבר בראשית [[שנות ה-70]] מצאו מחקרים שהאגם שימש אגן השהייה ("סינק"), שבו שקעו חומרים אורגניים רבים שנישאו במי הנגר של הירדן העליון. משיובש אגן זה, השתחררו תרכובות [[חנקן]] מהקרקע ונסחפו ל[[ים כנרת|כנרת]], שם גרמו לגידול מוגבר של [[אצות]] ולפגיעה בדגה ובאיכות מי השתייה <ref>ישראל לוין, "הבצה ואגם החולה המנוקזים וסכנת זיהום הכנרת", '''[[טבע וארץ]]''', י"ד/ב', 1972, עמ' 70-73</ref>. בפועל לא התממשו הציפיות החקלאיות מהייבוש ונזקו המצטבר עלה על תועלתו.