ייבוש החולה – הבדלי גרסאות

 

== השלכות סביבתיות ==

 

במרוצת השנים הסתבר כי לייבוש האגם והביצות יש השלכות סביבתיות חמורות מעבר לאובדן צמחים ובעלי חיים. ה[[כבול]] היבש החל מתכווץ וגרם לשקיעת פני הקרקע, הרוחות המזרחיות הסיעו כמויות גדולות של כבול והשקיעו אותן במקומות מרוחקים, קרקעות הכבול נדלקו לא אחת ובערו במשך שבועות, ועיבודן הציב קשיים רבים בפני החקלאים. כבר בראשית [[שנות ה-70]] מצאו מחקרים שהאגם שימש אגן השהייה ("סינק"), שבו שקעו חומרים אורגניים רבים שנישאו במי הנגר של הירדן העליון. משיובש אגן זה, השתחררו תרכובות [[חנקן]] מהקרקע ונסחפו ל[[ים כנרת|כנרת]], שם גרמו לגידול מוגבר של [[אצות]] ולפגיעה בדגה ובאיכות מי השתייה <ref>ישראל לוין, "הבצה ואגם החולה המנוקזים וסכנת זיהום הכנרת", '''[[טבע וארץ]]''', י"ד/ב', 1972, עמ' 70-73</ref>. בפועל לא התממשו הציפיות החקלאיות מהייבוש ונזקו המצטבר עלה על תועלתו.