תא T מסייע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי, שנייה\1, תפקוד, מח \1עצ\2, להיכנס\1
שורה 7:
Th הם התאים הנפגעים מוירוס ה HIV והסימפטומים הקשים של מחלת ה[[איידס]] מסבירים את חשיבותם.
 
==שלבי התפתחות ==:
 
לימפוציטים הם תאי דם לבנים מהשורה הלימפואידית. הם מתמיינים מ[[תאי גזע]] ב[[מח העצם]] לאחד משלושת התאים הבאים: לימפוציטים מסוג T, לימפוציטים מסוג B ותאי NK. כל ה-T לימפוציט עוברים תהליך של "התבגרות" ב[[בלוטת התימוס]] ומכאן שמם. עם הגעתם לטימוס הם מתמקמים באזור הקרוב לקפסולה ומתחילים להציג את הרצפטור הספציפי לתאי T, (להלן: TCR) T cell receptor)) לאחר שלב זה הם ינועו לקורטקס ויעברו אינטראקציה עם [[אנטיגן|אנטיגנים]] שיוצגו להם על ידי תאים מציגי אנטיגנים, APC, בשלב זה כל התאים מציגים גם CD4 וגם CD8, באינטראקציה עם תאי הבלוטה יזוהו התאים בעלי אפיניות גבוהה ל-MHC I, תאים אלו ישמרו על ה-CD8 ויתמיינו להיות Tc, אלו שיציגו אפיניות גובהה ל-MHC II ישמרו על ה-CD4 בתור קו-רצפטור ויתמיינו בהמשך ל-Th. בשלב הראשון של ההתמיינות תאים שלא מציגים אפיניות לאף קבוצה של MHC עוברים אפופטוזיס תהליך המכונה positive selection. לימפוציאים שיקשרו באפיניות ובאוודיות גבוהה מדי ל-MHC או שיזהו [[חלבון|חלבונים]] של הגוף כאנטיגן יעברו גם הם אפופטוזיס, תהליך הנקרא negative selection. השלב האחרון של ההתמיינות, בו בודקים שהלימפוציט לא מזהה חלבונים של הגוף כזרים מתרחש במדולה של בלוטת הטימוס.
1. עוד בשלב העוברי נוצרים תאי T במח העצם. תאי T האלה נקראים CD3-4-8- משום שהם חסרי הרצפטורים האלה בממברנה (גם אין להם TCR). תאים אלה מגיעים לקורטקס התימוס יחד עם כל האנטיגנים העצמיים של הגוף. אנטיגנים אלה מוצגים בתימוס.
 
2. כל תאי ה T שהגיעו, בהשפעת המיקרו סביבה, מתחילים להיהפך לחיוביים. זה השלב שבו נוצר להם TCR, וכך הם הופכים ייחודיים לאנטיגן מסוים.
התאים עוברים סלקציה חיובית - תאי האפיתל של הקורטקס נקשרים לאותם תאי T חיוביים. אם יהיה תא שלא יזהה את ה MHC I או ה MHC II, הוא ימות. יישארו רק תאים שהצליחו להיקשר לאחד מהMHCים של תא האפיתל.
 
3. התאים ששרדו את הסלקציה מתקדמים למדולה של התימוס ועוברים סלקציה שלילית. מגיעים אנטיגנים עצמיים לתימוס. אותם תאי T שמכירים את האנטיגן העצמי - ימותו (כי זה אומר שהם אוטואימוניים), ואלו שלא מכירים - יישארו. יכולת ההכרה או אי ההכרה תלויה בAffinity וAvidity. Affinity היא יכולת ההכרה, כלומר הזיקה לאנטיגן. Affinity חזקה היא יכולת הכרה טובה. Avidity מתייחס לכמות הרצפטורים לאנטיגן. Avidity חזק הוא כמות גדולה של רצפטורים לאנטיגן. תא שיש לו Affinity ו/או Avidity חזקים - יושמד בסלקציה.
 
4. התאים ששרדו את הסלקציה מתבגרים והופכים לתאי CD4+ או תאי CD8+, ואין להם את שניהם יחד. בשלב הזה הם עדיין לא ממוינים להיות תאי TH מסוימים. הם נודדים מהתימוס לפריפריה, וכל אחד מתביית בקשר הלימפה המתאים לו. הם מחכים שם יממה: אם לא מגיע אנטיגן והם לא מופעלים - הם עוזבים את קשרי הלימפה ונוסעים עם זרם הדם והלימפה למקום אחר. אם תא מסוים לא "מוצא את עצמו" בשום מקום, הוא מת בסופו של דבר (זה תהליך שיכול לקחת כמה חודשים). כאשר התא כן מוצא אנטיגן שמתאים לו - אם הוא פוגש בציטוקינים דלקתיים הילדים שלו יהיו TH1 זכרון או אפקטורי. אם הוא פוגש ב IL4, הילדים שלו יהיו TH2 זיכרון או אפקטורי. (CD4 הופכים לTH, CD8 הופכים לTcy).
 
== אקטיבציה ופונקציה ==