היסטוריה של אנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה, הרחבה
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''תולדות ההיסטוריה של אנגליה''' הם תולדות האי מתחילת ההתיישבות האנושית בו ב{ה|עת העתיקה}}, והמשכם ב[[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה]].
{{תקציר פורטל|היסטוריה}}
== בעת העתיקה ==
 
==אנגליה לפני תקופת האנגלים==
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[בריטניה הפרהיסטורית]], [[בריטניה (פרובינקיה רומית)]]}}
 
[[אנגליה]] הייתה מיושבת לפחותכנראה כבר לפני כ-50,000 שנים, למרות שעידני קרח חוזרים ונשנים גרמו לה לתקופות מספר בהן רובה לא היה ניתן להתיישבות. תקופות אלו נפסקו לפני כ-20,000 שנים.
 
הרישום הראשון של בריטניה ותושביה נכתב בידי [[ניווט|הנווט]] [[יוון העתיקה|היווני]] [[פיתיאס]], ששט לאורך חופי בריטניה בסביבות [[325 לפני הספירה]]. יחד עם זאת, תושבי האי עסקו [[מסחר|במסחר]] ובקשרים תרבותיים עשירים עם שאר [[אירופה]] מאז [[התקופה הנאוליתית]], בעיקר [[ייצוא|בייצוא]] [[בדיל]].
שורה 14 ⟵ 12:
הבריטונים היו בעלי השפעה במאורעות השונים ביבשת ותמכו צבאית בבעלי בריתם ב[[גאליה]] במלחמותיהם בזמן [[המלחמות הגאליות]] כנגד [[הרפובליקה הרומית]]. בעקבות תמיכתם פלש [[יוליוס קיסר]] לאי בשנת [[55 לפנה"ס]], אולם הוא הובס על ידי השבטים המקומיים ואולץ לסגת, הקיסר [[קלאודיוס]] עשה ניסיון שני לפלוש לבריטניה בשנת 43, הפעם ניסיון זה צלח ובריטניה [[בריטניה (פרובינקיה רומית)|הפכה לפרובינקיה רומית]].
 
כל החלק הדרומי של האי (שגבולותיו זהים בערך לאלו של האזורים המזוהים כיום כאנגליה ויילס), הפך למושבה רומאית משגשגת. המושבה ננטשה על ידי הרומאים במאהב{{ה|מאה ה-5}}, כאשר האימפריה הנחלשת משכה את לגיונותיה כדי להגן על גבולות היבשת.
 
ללא עזרת הצבא הרומאי, בריטניה הרומאית לא יכלה להתנגד למשך זמן רב לפלישות השבטים הגרמנים במאות ה-5 [[המאה ה-6|וה-6]]. השבטים הגרמנים (ה[[אנגלו-סקסים|אנגלים]], ה[[סקסונים|סקסים]] וה[[יוטים]]) הביאו עמם תרבות חדשה ואת שפתם ובכך דחפו את שלטון הבריטים-רומאים לעבר ויילס של ימינו והאזורים המערביים ביותר של אנגליה (בעיקר קורנוול וקאמבריה). חלק מהבריטונים חצו את תעלת למאנש לעבר צרפת, לאזור [[ברטאן|בריטני]] של ימינו, ובכך נתנו לו את שמו ושפתו ([[ברטונית]]). אבל רבים מהבריטים-רומים נותרו באנגליה ונטמעו באזורים האנגלים החדשים.
 
==הכיבוש האנגלו-סקסי בבריטניה הקלטית==
 
[[תמונה:England.png|שמאל|ממוזער|200px|הממלכות שהרכיבו את הממלכה המאוחדת]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[הפטרכיה]], [[אנגלו-סקסים]], [[קלטים]]}}
 
ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] מעידים כי ממלכות [[אנגלו-סקסים|אנגלו-סקסיות]] הוקמו בקנט, ססקס, מידלאסקס, [[אסקס]], מזרח אנגליה, לינדסי, דיירה והאי ויט, בחלק המאוחר של [[המאה ה-5]].
 
שורה 32 ⟵ 30:
עם התפתחות תרבותם של ה[[יוטים]], ה[[סקסונים]] והאנגלים, נוצרו מדינות אשר החלו להתאחד ביניהן. מעת לעת במשך תקופה זו אחד ממלכי הסקסונים הצליח להשתלט על כל או רוב תושבי אנגליה, על כן קשה לזהות את הזמן המדויק, שבו אוחד האזור ל[[ממלכת אנגליה]]. במובן מסוים, אחדות אמיתית הושגה בתגובה לפלישות [[ויקינגים]] מ[[דנמרק]] אשר כבשו את החלק המזרחי של אנגליה במאה ה-8. [[אגברט מלך וסקס]] מוזכר לרוב כמלך הראשון של כל האנגלים, אם כי התואר "מלך אנגליה" אומץ לראשונה רק שני דורות לאחר מכן, על ידי [[אלפרד הגדול]], שמלך בין השנים [[871]]-[[879]].
 
המורשת העיקרית שנותרה מהאזורים, בהם שפת הבריטונים שלטה, היא שמות המקומות. רבים משמות אלו באנגליה (ובאופן פחות בולט - גם בסקוטלנד) באו למעשה משמות בריטים-קלטים-רומאיים, כולל [[לונדון]], דאמברטון, יורק, דורצ'סטר, דובר, קולצ'סטר ו[[מנצ'סטר]].
 
בתקופה האחרונה, גרסו מספר היסטוריונים כי לנוכח היעדר ממצאים ארכאולוגיים המעידים על פלישה אלימה, יש לקבוע כי הייתה זו כנראה הגירה שלווה, שהביאה להתבוללות אתנית והשפעת התרבות האנגלו-סקסית על יושבי אנגליה.
 
==אנגליה בימי הביניים==
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[בריטניה בימי הביניים]], [[ממלכת אנגליה]], [[נורמנים]]}}
 
[[ויליאם הראשון מלך אנגליה|ויליאם הכובש]] והנורמנים כבשו את ה[[ממלכת אנגליה|ממלכה הקיימת של אנגליה]] בשנת [[1066]] והקימו מערכת שלטונית ומערכת אצולה אנגלו-נורמנית. הם שלטו כמושלים ובעלי האדמות של פשוטי העם האנגלים. אצולה זו שימרה שימוש בשפה צרפתית מוקדמת, אך הבדלי התרבויות והשפה נמחקו במהלך [[ימי הביניים]].
 
ה[[אנגלית עתיקה|אנגלית העתיקה]] נותרה כשפה המדוברת על ידי פשוטי העם, אך לשפה האנגלית חדרו מילים ב[[צרפתית]], שהייתה מדוברת על ידי הלורדים הנורמנים, תהליך שינוי שיצר את ה[[אנגלית תיכונה|אנגלית התיכונה]].
 
אנגליה נכנסה לעימותים חוזרים ונשנים עם ויילס, שהייתה באותה עת נסיכות עצמאית, ועם סקוטלנד, שהייתה ממלכה עצמאית. שליטיה של אנגליה רצו להרחיב את ההשפעה הנורמנית על כל האי הבריטי. כיבוש ויילס הושלם במאהב{{ה|מאה ה-13}}, כאשר האזור סופח לאנגליה והפך בהדרגה להיות חלק מהממלכה ברוב המשמעויות, אם כי בתקופה המודרנית נהוג לחשוב על בני האזור כעל אומה נפרדת (ומיוצגת באופן נפרד באירועי תרבות, כגון ספורט). הכוח הנורמני בסקוטלנד עבר עליות ומורדות במהלך השנים והסקוטים הצליחו להשאיר בידם מידה כלשהי של עצמאות, למרות מלחמות חוזרות עם האנגלים. על אף שבסופו של דבר אנגליה הייתה מעצמה צבאית בינונית בלבד, היא הפכה להיות אחת המדינות העשירות ביותר באירופה של ימי הביניים, בעיקר עקב שליטתה בשוק ה[[צמר]].
 
==אנגליה בתקופת טיודור==
[[תמונה:England-Tudor-hebrew.PNG|שמאל|ממוזער|300px|אילן היוחסין של בית טיודור]]
{{ערך מורחב|בית טיודור}}
 
[[בית טיודור]] היה בית המלוכה באנגליה בשנים [[1485]]-[[1603]]. המלכים מבית טיודור הרחיבו את שלטון הכתר על חשבון האצולה, שנידלדלה ב[[מלחמות השושנים]], ועל חשבון ה[[כנסייה]], שנשתעבדה למלוכה בעקבות [[הרפורמציה הפרוטסטנטית#אנגליה: רפורמציה פוליטית|הרפורמציה]].
 
שורה 58 ⟵ 53:
 
==המהפכה התעשייתית==
 
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של כלכלת אנגליה}}
 
החברה האנגלית עברה תמורות ותהפוכות בסוף [[המאה ה-18]] ותחילת [[המאה ה-19]], עם מיכון ותיעוש החברה החקלאית שהייתה קיימת עד כה - [[המהפכה התעשייתית]]. חלק ניכר מכוח האדם החקלאי נעקר מהכפר ועבר למרכזים העירוניים הגדולים, לעבודה במפעלים מבוססי [[קיטור]], שפגעו ב[[בית מלאכה|בתי המלאכה]] הקטנים שהיו קיימים קודם לכן - עם היקף גדול יותר של ייצור, בעזרת הטכנולוגיות החדשות. לא כל העובדים תמכו בתיעוש והיו כאלה אשר איימו להשבית או לחבל במכונות. זרם זה היה ידוע כ[[לודיטים]]. העלייה בצפיפות האוכלוסין באזורים עירוניים, ללא תשתית מספקת, גרמה לעלייה ב[[תמותת תינוקות]] וילדים קטנים (עד כדי כך שב[[בית ספר של יום ראשון|בתי ספר של יום ראשון]] לילדים מתחת לגיל התעסוקה - כלומר בני 5-6 - הייתה קרן לטובת מימון הלוויות לחברים לספסל הלימודים שנפטרו), כמו גם ב[[פשיעה]] ובמחסור חברתי.
 
==היסטוריה חדשה==
 
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של הממלכה המאוחדת}}
 
[[אנגליה]] ו[[סקוטלנד]] היו קיימות כישויות עצמאיות מ[[המאה ה-10]]. [[ויילס]] אוחדה לתוך אנגליה בהסכמים שנחתמו בשנים [[1284]] ו-[[1536]] לאחר תבוסות צבאיות. עקב קשרי נישואין החל משנת [[1603]] שלט אותו מלך גם בסקוטלנד וגם באנגליה, עד שלבסוף הן אוחדו ב-[[1 במאי]] [[1707]] לממלכה אחת, "[[ממלכת בריטניה הגדולה]]". בשלב זה אוחד כל האי הבריטי תחת אותו שלטון.
 
בשנים שקדמו לאיחוד עברה אנגליה מהפכה דתית בימיו של [[הנרי השמיני]] ([[1491]]-[[1547]]). לאחר שה[[אפיפיור]] סירב לבקשתו לבטל את אחת מחתונותיו, הוא הקים את [[הכנסייה האנגליקנית]] שמיגרה את [[הנצרות הקתולית]] מבריטניה והפכה אותה ל[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]].
 
[[תמונה:England.png|שמאל|ממוזער|200px|הממלכות שהרכיבו את הממלכה המאוחדת]]
 
לאחר שנים של השפעה אנגלית כבדה על [[אירלנד]] היא אוחדה לתוך הממלכה המאוחדת בשנת [[1801]]. כתוצאה מכך נקראה הממלכה: "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד".
 
 
 
== ראו גם ==
 
{{תקצירקישורי פורטל|היסטוריה}}
 
{{היסטוריה של מדינות אירופה}}