רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gveret Tered (שיחה | תרומות) מ ←לשכות רישום המקרקעין העות'מאנית: תקלדה |
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים - הסרת קישור מיותר |
||
שורה 27:
במקרה של פלישה ללא היתר לתוך שדה 'מולק' או 'מירי', ניתנה רשות לבעל הקרקע לדרוש את הריסת המבנה או עקירת העצים שניטעו. ברשות פקיד המקרקעין. במידה וקמו עוררים על בעל קרקע שהחזיק בקושאן והערעור התקבל, נקבע מנגנון פיצוי{{הערה|סעיף 35 בחוק העות'מאני}}.
בשנת [[1860]] נחקקו שני חוקים נוספים: חוק על סדרי הטאבו וחוק בנוגע לשטרי טאבו. תוכנם היה כי מעתה כל הקרקעות הפרטיות מסוג 'מירי' חייבות להיות רשומות
לפי חוקים אלו ניתן היה לחלק רישום של קרקע אחת למספר רישומי משנה. כך למשל ניתן היה לרשום את פירות הקרקע בנפרד מרישום החלקה, וכן ניתן היה לרשום קומה שנייה במבנה בבעלות נפרדת משל בעל מהקומה הראשונה בו.
|