שעיר לעזאזל (מצווה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 52:
פירוש נוסף אצל חז"ל הוא שהשעיר נשלח לעזאזל לכפר על מעשה '''עוזא ועזאל''', הנפילים המיתיים מדור המבול שחטאו והחטיאו על פי מקורות מסטיים. (והמילה עזאזל מורכבת מצירוף שמותיהם, או שמו של עזאל בשינוי קטן){{הערה|יומא דף סז, ב}}{{הערה|בילקוט שמעוני (בראשית - פרק ו - רמז מד) כפרשנות לפסוק, "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ." (בראשית ו' ב') מתוארים שני מלאכים: שמחזאי ועזאל שבזמן המבול ביקשו לרדת אל בני האדם וללמד אותם להתנהג מוסרית, אך כיוון שירדו חשקו בבנות האדם היפות וחטאו בהן, וכאשר בא המבול שמחזאי עשה תשובה ותלה את עצמו במהופך בין השמים לארץ, ואילו עזאל לא עשה תשובה, ועמד בקלקולו להסית בני אדם לחטאים מיניים, ולכן איל אחד מוקרב לעזאל שיסבול את עוונות ישראל. המדרש דורש את ההקשר בין הנפילים למבול שמתואר בבראשית.}}.
חלק מ[[פרשני המקרא]] פירשו גם הם את המילה "עזאזל" באופן מיסטי. ה[[אבן עזרא]] סובר שיש סוד בדבר, ובוחר לא לגלותו ולפרש פסוק זה באופן חידתי: "ואם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מלת עזאזל, תדע סודו וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא, ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז, בהיותך בן שלשים ושלש תדענו"{{הערה|אבן עזרא, ויקרא ט"ז, ח}}. הרמב"ן מסביר שאבן עזרא מרמז ש-33 פסוקים אחרי האזכור של עזאזל מופיע הפסוק "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זנים אחריהם"{{הערה|ויקרא י"ז, ז}}. וה[[רמב"ן]] מוסיף ומפרש בסגנון לא אופייני לו{{מקור}}: "והנה ר"א נאמן רוח מכסה דבר, ואני הרכיל מגלה סודו שכבר גלו אותו רבותינו ז"ל במקומות רבים"{{הערה|רמב"ן, ויקרא טז, ח}}. אם כך סובר האבן עזרא, כי השעיר ניתן כקורבן למלאך הממונה על המדבריות ומקומות החורבן, ואליו קשורים המלחמות והחרב, והעמים הלוחמים כמו [[עשו]], והשדים שנקראים בעברית הקדומה שעירים. גם [[חיים אבן עטר|אור החיים]] סובר שמשמעות המילה עזאזל - מקומו של הכוח הזל ההוא והפחות.
פירוש נוסף למילה "עזאזל" מסתמך על הארמית, ומפרש "עז אזל" - עז הלך. ה[[רשב"ם]] מפרש את השילוח לעזאזל כשילוח חזרה אל העיזים של השעיר שלא נבחר להיות קרבן לה', ובכך הוא מפרש בשונה מפרשנות חז"ל שהשעיר לעזאזל מרוסק.
| |||