היסטוריוגרפיה – הבדלי גרסאות

הגהה+קישורים
(בהיר יותר)
(הגהה+קישורים)
'''היסטוריוגרפיה''' (ב[[יוונית]]: '''historia''' =חקירה, '''graphein''' =לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".{{הערה|הערך '''היסטוריוגרפיה''', [[מילון אבן-שושן]].}} המונח המצייןמציין מחקר [[היסטוריה|היסטורי]] או ספרות המתארת את ההיסטוריהה[[היסטוריה]]. ההיסטוריוגרפיה כוללת תתי-[[סוגה]] על פי התחומים בהם היא עוסקת, כגון [[היסטוריוגרפיה של המדע]], היסטוריוגרפיה של תולדות אתר או של [[קבוצה אתנית]].{{ש}} מחקר של ההיסטוריוגרפיה, או ההיסטוריוגרפיה של ההיסטוריוגרפיה, בוחן את האופן שבו מיוצגים אירועים היסטוריים על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]] בחיבורים ההיסטוריים, את הדרכים שבהן הם בוחרים לספר ולפרש את מהלך האירועים על פי [[השקפת עולם|תפיסת עולמם]], את אופני השימוש שלהם במקורות העומדים לרשותם ואת השיטות והגישות השונות לכתיבת היסטוריה שבהן עשו שימוש.
 
==המקורות לכתיבת היסטוריה==
 
; היקף המקורות
גם היקף השימוש במקורות השונים עשוי להשפיע במידה ניכרת על תוכן הדברים. לדוגמה, בספר "[[עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי]]" של [[ויליאם שיירר]] ניתן מקום נרחב ליומניו של [[גלאצו צ'אנו|הרוזן צ'אנו]], חתנו של [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]]. דבר זה, יוצר רושם שלצ'אנו הייתה חשיבות רבה מזו שככל הנראה הייתה לו. בכיוון הפוך, חשיפת יומניו של [[יוזף גבלס]] בשנים האחרונות השפיעה במידה ניכרת על החשבתו היחסית של שר ה[[תעמולה]] ה[[נאצי]]ת בתאוריהם של היסטוריונים כמו [[איאן קרשו]], שפרסמו מחקרים על [[גרמניה הנאצית|רייך השלישי]] ב[[שנות התשעים]] של [[המאה ה-20]], ובראשית [[המאה ה-21]]. השימוש במקור כלשהו רק בגלל זמינותו גורמת להטיה לא רצויה בדגשים בתיאור מהלך האירועים, לעתים ללא החלטה ברורה מצד ההיסטוריון בנוגע למידת [[אמינות|אמינותו]] של המקור או ניסיון לאזן את הטייתו.
 
; תמהיל המקורות
46,324

עריכות