הבדלים בין גרסאות בדף "תהליך התירבות"

אין תקציר עריכה
'''תהליך התִרבות''' הוא חיבור מכונן פרי עטו של הסוציולוג [[נורברט אליאס]], אשר התפרסם לראשונה בשנת [[1939]]. הספר, מהחשובים שבין ספרי המחקר בתחום ה[[סוציולוגיה]] [[היסטוריה|ההיסטורית]], בוחן את עיצובו של ה"אדם התרבותי" באירופה המערבית למ[[המאה ה-12]] בשלהי [[ימי הביניים]] ועד ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ב[[העת החדשה|עת החדשה]].<ref>הערך מבוסס על מאמרו של [[גדי אלגזי]], "הילכות הגוף וארגון החברה: תהליך הציוויליזציה של נורברט אליאס," '''[[זמנים]]''' 70 (2000), עמ' 83-62.</ref>
 
הנחת היסוד של אליאס היא, כי החיים בחברה מודרנית, היוצרים מידה גבוהה של תלות הדדית וצורך בתיאום פעולות וצפיות, מצריכים יחידים בעלי מיפרט נפשי מיוחד במינו. האנשים בחברה זקוקים למנגנון פיקוח פנימי, אשר ישלים את הפיקוח החברתי החיצוני. האדם המודרני מאופיין לפי אליאס בהתנהגות סדירה, שליטה עצמית מתמדת ויכולת צפייה לעתיד. אליאס מניחמביא כיראיות מבנהרבות לכך שמבנה נפשי זה אינו נתון טבעי אלא תוצר תהליך היסטורי ארוך, שאותו הוא מכנה "תהליך ה[[ציוויליזציה|תִרבות]]". עם השלמת התהליך מתנהג כל פרט נורמטיבי בחברה על פי הפורמליזם התרבותי ממש כאילו היה זה טבעו, השפה משקפת תהליך זה בכינוי '''טבע שני'''. בחיבורו מבקש אליאס לשחזר את התהליך בן מאות השנים שבו התעצב הטבע השני במערב, מתוך הנחה, כי ישנן תמורות היסטוריות מבניות איטיות, שניתן להבחין בהן רק בניתוח ארוך טווח.
 
לפי אליאס, תרבות אינה מצב קבוע, כי אם שלב בתהליך שינוי מתמיד בנורמות ההתנהגות, וכי הניגוד בין "תרבותי" ל"ברברי" הוא רק הפער בין השלבים השונים בתהליך, מה שהיה תרבותי פעם יכול להיחשב ברברי היום. את תהליך הציוויליזציההתִרבות הוא מבקש לשחזר מתוך כללי התנהגות - החל במחיטה האף וכלה בשימוש בסכין ומזלג, היחס לצרכים הגופניים והשימוש ב"לשון נקיה". לצורך זה הוא בוחן ספרי הליכות ונימוסים, אותם הוא בוחן באופן סדרתיכרונולוגי, ממוקדם למאוחר.
 
מעיון בספרי ההליכות למד אליאס, כי כללי הנימוס נוצרושנקבעו בחצרות השליטים החל מן המאה השתים-עשרה ואומצואומצו בהדרגה על ידי הבורגנות ומעמדות הביניים, ששאפו להידמות לאנשי החצר. אלה מצידם ניסו להיבדל מהם על ידי אימוץ צורות מורכבות עוד יותר של עידון ההתנהגות. השינוי שמאתר אליאס אינו רק בכללי ההתנהגות עצמם אלא גם בדפוסי הנחלתם, בגיל הואבו הםמחונכים נדרשיםלהם, ובסנקציות - החברתיותתחילה החיצוניותענישה חברתית חיצונית, ומאוחר יותר הנפשיותהענישה נפשית פנימית, כדוגמת תחושות גועל וחרטה - המופעלות על המפר אותם.
 
בחלקו השני של הספר מפתח אליאס מודל היסטורי הקושר בין השינויים המבניים בחברה האירופית לשינויים הנפשים. בד בבד עם התמרכזות השלטון, התבססותו של שלטון מרכזי יציב באירופה והאינטגרציה הפוליטית הגוברת של החברה, מתעצמים האיסורים החברתיים על שימוש באלימות, עלה רמת התלות ההדיית, וגובר הצורך בפיקוח פנימי מצידם של יחידים על התנהגותם שלהם.
עם התגברות תהליך ה[[עיור|אורבניזציה]] החלה הבורגנות להתחרות עם האצולה בתחומי הכלכלה, ובד בבד מאמצת את סגנון חייה וגינוניה. המעמד השליט נתון בקודים התנהגותיים שהולכים ומתעדנים במרוצת השנים, אותם מחקה המעמד הבינוני. בצורה זו הולך ומצטמצם הפער התרבותי בין השכבות השונות. בה בעת מתחדדת הרגישות לפערים הנותרים, כך שהבדלים זעירים בהתנהגות ובנימוס מקבלים חשיבות כבדת משקל.
 
תהליך הציוויליזציההתִרבות איפשר לאנשים לבוא במגע זה עם זה, בעודם מוקפים חומות בלתי נראות, אותן הם חווים כחלק מאישיותם. באופן זה ככל שהאנשים נהפכים לחברותיים יותר, כך הם נוטים לתפוס עצמם כנבדלים זה מזה.
 
עבודתו של אליאס הייתה חלוצית בזמנה, ועם גילוייה מחדש בסוף שנות הששים עוררה עניין עצום, ביקורות וניסיונות שונים להעמיד אותה במבחן אמפירי, לבדוק את תחולתה ולהציע לה תיקונים ותוספות. ככלל קיימת הסכמה רחבה{{הערה|Steven Pinker: The Better Angels Of Our Nature, p59}} שההיפותזה של אליאס חזתה שינויים שארעו בפועל טרם זמנם - תכונה מובהקת של [[מודל (מדע)|מודל מדעי]] בר תוקף.
 
== לקריאה נוספת ==