וושינגטון טיימס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14:
ב-[[20 במרץ]] [[1985]] מונה לתפקיד העורך הראשי, הסופר והעיתונאי איש [[ניוזוויק]], [[ארנו דה בורשגרייב]] - Arnaud de Borchgrave. דה בורשגרייב הוא מי שחיבר בין השאר, יחד עם [[רוברט מוס]], את ספר ה[[ריגול]] [[רב-מכר|רב המכר]] ''The Spike'', אשר יצא לאור ב-[[1980]] ותורגם ויצא לאור גם ב[[עברית]] ב-[[1981]] בהוצאת [[מעריב]], תחת השם "היתד". בתקופתו החלו מאבקים פנימיים בעיתון, כאשר נטען כי הכנסייה החלה לנסות להפעיל יותר ויותר השפעה על תכניו, בעיקר בכל הנוגע לידיעות על המתרחש בהקשר לדרום קוריאה, אבל גם בנושאים אחרים. עם זאת, כלל לא ברור לאיזה כיוון בדיוק אמורה הייתה ההשפעה הזו לפעול, משום שמחד, מתנגדי הכנסייה המאוחדת טענו להיותה ימנית קיצונית ואולי אף פשיסטית ומאידך, הם טענו לקשרים בין מייסדה מון, לבין המשטר הקומוניסטי הצפון קוריאני{{הערה|[http://prospect.org/article/dear-leaders-paper-moon{{כ}} 19 ביוני 2005, The American Prospect]}}. כך או כך, [[דייוויד פרום]], כותב הנאומים של הנשיא [[ג'ורג' בוש (הבן)]] כתב ב-[[2000]], בספרו ''How We Got Here: The '70s'', כי בסך הכל שמר העיתון על עצמאות מערכתית במהלך כל שנותיו מאז הקמתו, למרות בעלותה עליו של הכנסייה.
 
דה בורשגרייב סיים את תפקידו ב-[[1992]] ואחריו כיהנו כעורכים ראשיים: ווסלי פרודן (1992 - 2008), ג'ון סולומון (2008 - 2009), סם דילי (2010) ומ-ומיוני 2011 עד היום העורך הראשי הוא אד קלי, שהיה קודם לכן העורך של ''The Oklahoman''. ווסלי פרודן, שערך את העיתון במשך 16 שנים עד 2008 טען ב-[[2005]], במכתב ל-American Prospect: "יש לי עצמאות מערכתית ברמה כזו, שביל קלר מהניו יורק טיימס ולן דאוני מהוושינגטון פוסט יכולים בקושי לדמיין לעצמם"{{הערה|כנ"ל}}.
 
==השפעה==
ה"וושינגטון טיימס" הוקם במטרה להתחרות ב"וושינגטון פוסט" הליברלי יותר, אולם בכל שנותיו עד היום הוא שמר על מכירות של קצת מעל 100,000 עותקים ליום, בהשוואה לכ-500,000 עד 800,000 עותקים שמכר מתחרהו, שהוא העיתון החמישי בתפוצתו בארצות הברית. עם זאת, השפעתו של ה"וושינגטון טיימס" הייתה והינה רבה מהנרמז מתפוצתו. העיתון עצמו טוען שמספר קוראיו מגיע ליותר משני מיליון איש ובאופן.

באופן טבעי, השפעתו רבה יותר בתקופות של מימשל רפובליקני בארצות הברית ופחות בתקופות של מימשל דמוקרטי. הנשיא [[רונלד רייגן]] סיפר ב-[[1987]], שהוא קורא את ה"וושינגטון טיימס" בדבקות, מידי יום, מאז הוקם העיתון{{הערה|1=[http://www.fair.org/index.php?page=1569 אוגוסט - ספטמבר 1987, Fair]}}. ובנאום ב-[[1997]], ביום השנה ה-15 להיווסדו של העיתון, הוא אמר: "העם האמריקאי יודע את האמת... כמוני, גם אתם הגעתם לוושינגטון בראשיתו של העשור החשוב ביותר במאה העשרים וביחד... ניצחנו במלחמה הקרה{{הערה|כנ"ל ב-American Prospect}}."
 
לדברי הירחון השמאלי ''Mother Jones'', ה"וושינגטון טיימס" הפך ל"חומר קריאה חיוני לכל מי שמכור לחדשות פוליטיות"{{הערה|[http://www.motherjones.com/politics/2007/04/bush-sr-celebrate-rev-sun-myung-moon-again Mother Jones{{כ}} 29 אפריל 2007]}}. ובאוגוסט [[2008]] טען ה-''שיקגו דיילי אובזרוור'', כי התחרות מצידו של הוושינגטון טיימס הייתה אחד הגורמים לתזוזה בעמדותיו של הוושינגטון פוסט, ימינה.
 
==יחסו לישראל==