רלטיביזם מוסרי – הבדלי גרסאות

בחברה רלטיביסטית, אמוטיביסטית, לא ניתן לנהל ויכוח רציונלי בין שתי עמדות כי הרי לא ניתן להכריע באופן רציונלי. בסופו של דבר הכרעה בוויכוח תהיה בצורה מניפולטיבית. לא מדובר על שכנוע רציונלי כיוון שאין ביסוס רציונלי לדברים הללו, מדובר ברגשות ולכן בעומק הדברים ההכרעה תהיה מניפולטיבית. חברה אמוטיביסטית היא חברה מניפולטיבית שבה אנשים מתייחסים לאחרים כמו אמצעים ולא כמו מטרות. דוגמה לחברה כזו ניתן לראות בחברה המערבית - בקפיטליזם. במסגרת השוק החופשי בני אדם נוטים להתייחס לאחרים כאמצעים ולא כמטרות. כאשר אני עושה מסחר עם אדם אחר אני נוטה להתייחס אליו כאל אמצעי ולא כמטרה. המנהל פועל על פי עקרונות של יעילות ולא של צדק.

 

 

בנוסף לכך, ההתקרבות בין האומות השונות בעולם וריבוי התרבויות, גורמים לכך שמוסר מדיני כזה או אחר, ישפיע גם על מדינות אחרות, אפילו מבלי כוונה. וכאן טמונה הבעייתיות: באם תורת מוסר רלטיבית משפיעה רק על בני אותה חברה הדוגלת באותה תורת מוסר, דיינו. אך ברגע שהיא משפיעה על חברות אחרות, בעלות תורות מוסר שונות משלה, זה יכול להצטייר כחוסר סובלנות, המרכיב העקרוני במהות הרלטיבית-מוסרית.