יצחק פרסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (רישיו, ביטחו) + זוטות
שורה 3:
 
==ראשית דרכו==
יצחק -גצל פרסקי נולד בשנת 1898 בעיר [[וולוז'ין]] ב{{ה|אימפריה הרוסית}} (כיום ב[[בלארוס]]) והתגורר ב[[שטעטל|עיירה]] [[וישנבה|וִישְׁנֶבָה]], שהייתה אז בתחום [[פולין]]. היה צאצא של רבי [[חיים מוולוז'ין]], למד ב[[ישיבה]] ולאחר מכן היה [[פרולטריון|פועל]]. הפך לעצמאי ועסק ב[[מסחר]] ב[[תבואה]] ו[[עץ (חומר גלם)|עצים]]. ראה חיל בעסקיו. נשא לאשה את שרה לבית מלצר, שהייתה [[ספרן|ספרנית]] ו[[מורה]] ל[[רוסית]]. נולדו להם שני בנים: שמעון ([[1923]]) וגרשון ([[1927]]).
 
==בארץ ישראל==
בשנת [[1932]] [[העלייה החמישית|עלה]] יצחק פרסקי ל[[ארץ ישראל]]. שרה אשתו נשארה עם בניהם בוישנבהבווישנבה כשהיא מנהלת את העסק המשפחתי, על מנת שישמש עורף כלכלי ליצחק עד שיתבסס בארץ. בארץ לא צלחה דרכו כאיש עסקים. ניסה דרכו כיבואן עצים והפסיד ממון רב מן הכספים שהעבירה לו אשתו מפולין. לאחר מכן פתח חנות מכולת ב[[תל אביב]] ושוב נחל הפסדים. הדבר הגיע עד לידי כך שהודיע לאשתו כי הוא עומד לחזור לוישנבהלווישנבה. אשתו השיבה לו נחרצות כי הדבר לא בא בחשבון, וכי היא תבוא לארץ עם שני הילדים. ואכן, בשנת [[1934]] הגיעו שרה ובניה לארץ. יצחק המשיך שלא להצליח בעסקיו, פתח מסעדה ב[[ירושלים]] וחזר לתלתל אביב. בין כה וכהבינתיים פרצה [[מלחמת העולם השנייה]].
 
==במלחמת העולם השנייה==
לאחר פרוץ המלחמה ב [[1939]] התנדב יצחק פרסקי ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. הוא היה מראשוני מתנדבי היישוב. והתנדב חרף גילו המבוגר יחסית כשהוא בן 42.
כיתר מתנדבי היישוב הוצב יצחק פרסק ב[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חיל החפרים]], חליחיל שהיה למעשה חיל עזר לביצוע עבודות ביצורים וחפירות הגנה עבור היחידות הלוחמות. שנתיים מילא יצחק תפקידים שונים במסגרת החיל ואף זכה להגיע לדרגת קורפורל - רב טוראי. במרץ [[1941]] הגיע יצחק עם חיילי חיל החפרים ליוון כדי להשתתף בלחימה נגד הצבא ה[[גרמניה|גרמני]] שפלש ליוון, כדי לסייע לבת בריתו [[איטליה]] [[פשיזם|הפשיסטית]] שכשלה בנסיונהב[[מלחמת איטליה-יוון|ניסיונה לכבוש את יוון]]. ב-[[29 באפריל]] באפריל 1941 נכנעו חיילי חיל המשלוח הבריטי לצבא גרמניה ונלקחו בשבי. מתוך כ-9,000 חיילים בריטיים שנשבו, 1,383 היו יהודים ממתנדבי היישוב ויצחק פרסקי בכללם.
 
בדרך למחנה השבויים, קפץ יצחק מהרכבת והסתתר במשך תקופה ארוכה בהרים, כשהוא ניזון משיחים ומבעלי חיים שהצליח לצוד. נזירים יוונים שחיו במנזרים הררים נתנו לו מדי פעם ככרות לחם ושקי תירס. לבסוף, בעקבות הלשנה, נתפס על ידי הגרמנים. לאחר שנתפס, ברח יצחק שוב מן השבי ונתפס בשנית. הגרמנים עמדו להוציאו להורג, אך כומר צבאי [[אוסטרליה|אוסטרלי]] מהשבויים הבריטים התערב והציל אותו ממיתה והוא נשלח לכלא בגרמניה.
 
==יצחק ו"הרוזן מאושוויץ"==
בכלא בגרמניה התוודע יצחק פרסקי אל שבוי בריטי בשם [[צ'ארלס קווארד]] שהיה אלוף הבריחות. שניהם חפרו מנהרה ונמלטו מן הכלא., גנבו בגדים אזרחיים והתחזו לכפריים גרמנים. יצחק פרסקי ששלט בשפה ה[[גרמנית]] אמר לחברו להעמיד פני אילם כדי שמבטאו האנגלי לא יסגיר אותו. הם עלו לרכבת במטרה להגיע לגבול [[שוויץ]], אך שוטרים גרמנים עצרו אותם. קווארד ניסה לדבר והשוטרים גילו כי הם שבויים נמלטים. שניהם נחבשו בצינוק ולאחר מכן נשלחו למחנה שבויים בפולין E715 ליד העיירה [[אושוויינצ'ים]], שהיה חלק ממחנה מוֹנוֹבִיץ, שפעל כמחנה עבודה עבור חברת אִי גֶה פַארבֶּן בקומפלקס המחנות של [[אושוויץ]]. עד מהרה נודע לשניהם דבר קיומו של [[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] אושוויץ - בירקנאו הסמוך, ונתברר להם כי מתנהלת בו השמדה המונית של [[יהודים]].
 
כשנודע לו דבר ההשמדה נחלץ קווארד להציל יהודים מאושוויץ. הדבר היה כרוך בסכנת חיים עבורו ועבור חבריו לשבי שידעו על פעולתיופעולותיו. סכנה מיוחדת נשקפה לשבויי היישוב בשל יהדותם. למרות הסכנה הצטרף יצחק פרסקי אל קווארד, שזכה בשל פעולתו הנועזת לכינוי "הרוזן מאושוויץ". קווארד לא היה בן אצולה, אך היה בעל חזות מרשימה כשל אציל ועל כן כונה בתואר זה. קווארד יצר רשת של שבויים שסייעו לו בפעולות ההצלה ויצחק פרסקי היה אחד מהם. קווארד בעזרת חברי ברשת הציל קווארד מאות יהודים מהשמדה. לימים בשנת [[1963]] הוענק לקווארד אות [[חסיד אומות העולם]] על ידי מוסד [[יד ושם]].
 
בדצמבר [[1944]], כאשר כוחות [[הצבא האדום]] התקרבו לאושוויץ, הועברו השבויים למחנה השבויים סטלאג B-IIV בלמסדורף בדרום מערב פולין, ובינואר [[1945]] הוצעדו השבויים ל[[בוואריה]].
 
בהתקרב המלחמה לסיומה ברח יצחק פרסקי מן השבי. הוא גנב מאיכר גרמני עגלה רתומה לסוסים ודהר לעבר כוחות [[צבא ארצות הברית]]. הוא נחקר מןזמן רב על ידי האמריקאים שסירבו לקבל את סיפרוסיפורו כפשוטו, ורק לאחר שהצליח להוכיח את זהותו הוא הוחזר לידי כוחות הצבא הבריטי.
 
במאי [[1945]] שוחרר יצחק פרסקי מהצבא ושב לארץ. בגלל התארכות חקירתו על ידי האמריקאים לא הצליח להגיע בזמן לחתונת בנו שמעון עם כלתו סוניה גלמן, חיילת משוחררת ממתנדבי היישוב לצבא הבריטי.
 
==לאחר המלחמה==
עם שובו של יצחק פרסקי לארץ הוא החל לעבוד כשכיר בצרכניה, אולם נמשך לעסקים פרטיים. בשנת [[1947]] ביקש משלטונות [[המנדט הבריטי]] רשיוןרישיון לייבא עצים לארץ, אך נענה בסירוב. במקרה נזדמן אז לארץ צ'ארלס קווארד ידידו מן השבי, מששמע על כך פנה לגורמים ממשלתיים בבריטניה וכעבור ימים אחדים זומן יצחק פרסקי למשרדי הממשל ב[[ירושלים]] שם נמסר לו כי ניתנה הוראה להעניק לו רשיוןרישיון של יבואן. מאז פרחו עסקיו.
 
פעם נוספת זכה יצחק פרסקי לארח בארץ את ידידו צ'ארלס קווארד. היה זה כאשר ב [[3 בנובמבר]] [[1962]] הגיע קווארד לביקור קצר בישראל, כדי להיפגש עם חיילים מהארץ שיחד איתם היה עצור במחנות השבויים ועם ניצולי [[שואה]] שחייהם ניצלו על ידו. ביום בואו לארץ אירח אותו יצחק פרסקי ולמחרת התארח אצל השר [[יוסף אלמוגי]], אף הוא משבויי היישוב שקווארד הכיר בשבי.
 
לאחר קום מדינת ישראל, ובמשןובמשך 34 השנים שלאחר מכן, זכה יצחק פרסקי לראות כיצד בנו שמעון פרס ממלא תפקידי מפתח בבטחוןבביטחון המדינה ובהנהגתה.
 
יצחק פרסקי נפטר בשנת 1982 והוא בו 84 שנים במותו.
 
באוגוסט [[2012]] יצא נשיא מדינת ישראל שמעון פרס לביקור ממלכתי ביוון. עבור הנשיא בביקור ביוון היה משום סגירת מעגל אישית. הנשיא ניצל את ההזדמנות על מנת להודות לעם היווני על הצלת אביו לאחר שברח מן השבי והסתתר במנזרים בהרי יוון בסיועם של נזירים יווניים. הנשיא פרס נפגש עם נשיא יוון [[קרלוס פפוליאס]] והודה לו אישית. "אבי מעולם לא שכח וגם אני לא אשכח כיצד בזכות היוונים הוא נותר בחיים", אמר פרס לעמיתו.
 
==קישורים חיצוניים==