ג'ון פרסיבל – הבדלי גרסאות

ב-1809 שב לצי המלחמתי בתפקיד חובל ראשי (sailing master) והוצב באונייה [[סיירן (אונייה, 1803)|"סיירן"]] (16 [[תותחים ימיים בעידן המפרשים|תותחים]]) שהייתה חלק משייטת ניו יורק בפיקודו של קפטן ג'ייקוב לואיס. הוא פיקד על [[ספינת תותחים]] מס' 6, וב-4 ביולי 1812 קיבל בהשאלה את ספינת הדיג "ינקי" והשתמש בה כדי להכניע ולתפוס שלל את אה"מ "איגל", ספינת השירות (tender) של אוניית הוד מלכותו [[אה"מ פויקטירס (1809)|"פויקטירס"]] (74 תותחים). ב-9 במרס 1814 נשלח פרסיבל ל[[סלופ]] [[פיקוק (אונייה, 1813)|"פיקוק"]], אשר במהלך שלוש הפלגות מבצעיות לכדה תשע-עשרה אוניות סוחר ושתי אוניות-מלחמה, [[אה"מ איפרוויר (1812)|אה"מ "איפרוויר"]] ו[[אה"מ נאוטילוס (1794)|"נאוטילוס"]]. לאות הערכה על תעוזתו בלכידת "איפרוויר" הועלה פרסיבל לדרגת [[לוטננט (צי מלחמתי)|לוטננט]] ואף קיבל חרב מיוחדת מן ה[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] (הנראית בתצלום הדיוקן).

 

 

כינויו של פרסיבל היה "ג'ק המשוגע" או "ג'ק הרועם", אך למרות אופיו הזועף וקצר הרוח הוא נודע גם בטיפוח אבהי של דור פרחי קצונה שהתבלטו בתקופת מלחמת האזרחים. אבות בעלי השפעה של פרחי חובלים צעירים ביקשו לעתים קרובות כי בניהם יוצבו תחת פיקודו של פרסיבל. הוא נתפרסם גם בכישורי הימאות המצויינים שלו וכמי שאין לו מתחרים באומנות השיט. אוניות המלחמה בהן החל וסיים את שירותו – "ויקטורי" ו"קונסטיטושן" – הנמצאות עדיין בשירות פעיל והן היכלי תהילה לאומיים, מוסיפות ניחוח אגדי לשם שיצא לו. [[הרמן מלוויל]] ו[[ג'יימס מיצ'נר]] יצרו בסיפוריהם דמויות המבוססות על אופיו הססגוני של קפטן פרסיבל.