דביר (הוצאת ספרים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ישראל121 (שיחה | תרומות)
שורה 14:
המשבר הכלכלי שפקד את הארץ והעולם בשנות השלושים ו[[מלחמת העולם השנייה]] הביאו לירידה חדה במכירות ולצבירה מהירה של חובות. בנוסף, עמודי התווך של ההוצאה הלכו לעולמם. חיים נחמן ביאליק נפטר ב-[[1934]] ורבניצקי ב-[[1944]]. לאחר מותו של רביצקי, נתמנה [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]] לעורך הראשי של ההוצאה{{הערה|{{דבר|ד. זכאי|שמואל פרלמן|1958/11/30|00210}}}}. ההוצאה התמקדה בנכסי העבר, כ-1,400 כותרים שהוציאה בעבר והמשיכה להוציא. בנוסף רכשה ההוצאה את הזכויות לספרי הוצאת [[תרשיש (הוצאת ספרים)|תרשיש]] שכלל תרגומים ממיטב הספרות העולמית. הבעלות על ההוצאה התחלקה בין מספר גורמים, ביניהם יורשיו של שמריהו לוין ואיש העסקים אשר רשף (אביהם של [[רפי רשף|רפי]] ו[[צלי רשף]]). שמה של ההוצאה הפך לשם נרדף לעולם מיושן ולא רלוונטי {{מקור}}.
 
בשנת [[1969]] זכו התרגומים לכתבי [[זיגמונד פרויד]] שיצאו בהוצאת דביר ב[[פרס טשרניחובסקי]]{{הערה|{{דבר||פרס טשרניחובסקי למתרגמי פרויד ח. איזק וא. בר|1960/04/18|01616}}}}.
 
==מטרות ההוצאה והגדרתה==