אבו אל-קיעאן – הבדלי גרסאות

'''אבו- אלקיעאן''' הוא [[שבט]] [[בדואים|בדואי]] המתגורר ב[[נגב]].

השבט הגיע לנגב בסוף [[המאה ה-19]] והתיישב ליד המקום בו נמצא כיום קיבוץ [[שובל]]. פרוש שמו הוא "אנשי הבקעות".{{הערה|1=[http://www.abualkian.co.il רקע על שבט אבו אל קיעאן]}} בשנת 1956 אנשי השבט אבו- אלריעאן הסתכסכו עם שבט אחר ונאלצו לעזוב את המקום. לאחר נדודים באזור הם התיישבו בשני יישובים באזור עתיר.

בשנת 1989 הוקם היישוב [[חורה]] במיוחד לצרכילצורכי השבט. היישוב הינו אחד משבעת היישובים שהוקמו באזור [[הנגב]] בשביל ה[[בדואים]] והם: [[רהט]], [[כסייפה]], [[תל שבע]], חורה, [[ערערה בנגב]], [[לקייה]] ו[[שגב שלום]]. כחלק מהפתרון של בעיית הבדואים המדינה מחלקת חלקות אדמה עם בתים מוכנים במחירים סמליים לבדואים של הפזורה. לכל משפחה השייכת לשבטים אבו אלקיעאן מגיעה חלקת אדמה עם בית בנוי במחירים נמוכים במיוחד של 60-65 אלפים ש"ח בלבד, ולכל חייל משוחרר - במחיר של 22,000 ש"ח.

בחורה נמצא אזור תעשיהתעשייה המספק מקומות עבודה לתושביה. יש ביישוב כל השירותים הבסיסיים כמו מים, חשמל וכו'. בחורה ישנם שמונה בתי-הספר, מספר סניפי קופות חוליפ וטיפת חלב. פועלים כאן מספר פרויקטים קהילתיים כמו "נשים בחורה", "וואדי עתיר" ו"חורה ירוקה".

אך בכל זאת לא כל השבט הסכים לעבור לכפר חורה. מתוך 4,300 אנשי השבט 3,200 עברו לגור ביישוב, אבל כ-1,000 נשארו ב[[כפר בלתי מוכר|כפרים הבלתי מוכרים]] עתיר ואום-אלחיראן. כל עוד הממשלה לא הכירה ביישובים האלה, תושביה נשארו ללא שירותים מוניציפאלייםמוניציפליים וציבוריים - אין אספקת חשמל ומים לאזור, אין מערכת ביוב וכו'. לתושבים האלה הציעו מספר פעמים לעבור לחורה ולקבל את כל השירותים אך הם מסרבים לכך.