סטטוס קוו (המקומות הקדושים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
{{ציטוט|תוכן="...ההסדרים במקומות המקודשים לנוצרים ייקבעו על-ידי מועצה של כוהני דת נוצרים."<ref>מקום של אש, מירון בנבנשתי, הוצאת זמורה ביתן, 1996, עמ' 81</ref>}}
ברי כי הצהרה זו לא החזיקה מים, שכן כוהני הדת של העדות הנוצריות השונות הוכיחו משך מאות שנות מאבק, כי אינם מסוגלים להכריע בעניין בעצמם, ולמעשה, מסיבה זו בדיוק בא הסדר הסטטוס קוו לעולם מלכתחילה. מועצת כוהני הדת הנוצרים לא קמה מעולם, והסדרי הסטטוס קוו המשיכו לחול במקומות הקדושים לנצרות, גם ללא הכותרת. עם חלוף השנים החל שימוש רשמי במושג "סטטוס קוו", לדוגמה, בסעיף 4 ל[[הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל]], אשר נחתם ב-[[30 בדצמבר]] [[1993]]:
{{ציטוט|תוכן="מדינת ישראל מאשרת את מחוייבותה הנמשכת לשמור ולכבד את '''הסטטוס קוו''' במקומות הקדושים הנוצריים עליהם הוא חל, ואת זכויות הקהילות הנוצריות מכוחו."<ref>[http://www.mfa.gov.il/MFA/MFAArchive/1990_1999/1993/12/Fundamental+Agreement+-+Israel-Holy+See.htm Fundamental Agreement - Israel-Holy See]</ref><ref>במקור: The State of Israel affirms its continuing commitment to maintain and respect the '''Status quo''' in the Christian Holy Places to which it applies and the respective rights of the Christian communities thereunder."</ref>}}▼
▲{{ציטוט|תוכן="מדינת ישראל מאשרת את מחוייבותה הנמשכת לשמור ולכבד את '''הסטטוס קוו''' במקומות הקדושים הנוצריים עליהם הוא חל, ואת זכויות הקהילות הנוצריות מכוחו."}}
באתר [[משרד החוץ]] מוצהרת מדיניותה הרשמית של מדינת ישראל ומחויבותה להסדר הסטטוס קוו:
{{ציטוט|תוכן="ממשלת ישראל אינה מתערבת בחיים הדתיים של הקהילות הנוצריות. האגף לענייני הקהילות הנוצריות במשרד הפנים משמש כגורם מקשר למערכת הממשלתית ובני הקהילות הנוצריות יכולים לפנות אליו בבעיות ובקשות הקשורות למעמדם כמיעוט בישראל. האגף מתפקד גם כבורר נייטרלי המבטיח את שימור '''הסטטוס-קוו''' הקיים במקומות הקדושים שבהם יש ליותר מקהילה נוצרית אחת זכויות והיתרים."<ref>[http://www.mfa.gov.il/MFAHeb/foreign+relations/Christian_Communities_in_Israel_2009.htm הקהילות הנוצריות בישראל]</ref>}}
| |||