הבדלים בין גרסאות בדף "באר שבע: שכונות"

אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
[[קובץ:B406mapA.png|מפת באר שבע עם ציון שמות חלק מהשכונות|ממוזער|250px]]
====העיר העתיקה====
{{העיר העתיקה בבאר שבע}}
האזור של באר שבע העות'מאנית והמנדטורית מכונה כיום "העיר העתיקה" (על אף שהיא הוקמה בראשית המאה העשרים). מבין כ-350 המבנים שנותרו מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית, בולטים ה[[מסגד]] הגדול של באר שבע, שאחרי קום המדינה הפך למוזיאון באר שבע, ננטש בשל מצבו הרעוע ב[[שנות ה-90]] וכיום נמצא במרכזה של מחלוקת ציבורית ומשפטית; בית המושל הסמוך לו, שאחרי קום המדינה ועד ל[[שנות ה-70]] שימש כבית העירייה וכיום משמש כ[[מוזיאון הנגב לאמנות]]; [[בית הסראייה (באר שבע)|בית הסראייה]], שמשמש כיום את המשטרה; ביתו של קצין המחוז ב[[שנות ה-30]], [[עארף אל-עארף]]; ו"[[בית הספר לילדי הבדואים]]" ששימש אחר קום המדינה כ"בית החייל" ו"בית קצין העיר", ואמור להפוך פארק מדע לנוער.
</gallery>
 
====שכונת דרום====
[[תמונה:Aerial photo of Beersheba.JPG|ממוזער|300px|תצלום אווירי של העיר]]
"שכונת דרום", או "שיכון דרום" הוא השכונה הראשונה שהוקמה אחרי מלחמת העצמאות, כהמשך לעיר העתיקה, ומדרומה לה.
בשכונת דרום פועל [[מתנ"ס]] מרגליות אשר מקיים חוגים ופעילויות שונות לכלל תושבי השכונה. המתנ"ס הוא מהפעילים בעיר ונותן מענה אף לתושבים משכונות אחרות בעיר.
 
====המרכז האזרחי====
מצוי מצפון מערב לעיר העתיקה, ממזרח לשכונה א' ומדרום לשכונה ג'. המרכז כולל בין השאר את בית העירייה, [[קניון הנגב]], תחנת האוטובוסים המרכזית, [[תחנת הרכבת באר שבע מרכז]], היכל בית המשפט, קריית הממשלה, בית ההסתדרות וכמה מרכזי קניות. באזור שוכנים גם בית "יד לבנים", "בית העם" ששימש את [[תיאטרון באר שבע]] והיכל התרבות של ההסתדרות. בעבר שכן בו גם "קולנוע קרן" שנהרס ובמקומו הוקם מגדל מגורים.
 
====שכונה א'====
השכונה נמצאת צפונית לעיר העתיקה, דרומית לשכונה ב', מזרחית לשכונה ה' ומערבית למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כ[[שיכון]] ב[[שנות החמישים]] לעולים חדשים, בעיקר מ[[רומניה]], [[מרוקו]], מ[[עיראק]], מ[[תימן]] ומ[[הודו]]. בתחילת [[שנות התשעים]] קלטה [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|עולים רבים מברית המועצות לשעבר]].
 
בשכונה זו נמצא אחד מסמלי העיר, [[בית כנסת|בית הכנסת]] ה[[יהדות עיראק|עיראקי]] הגדול. גם בית כנסת [[סטרומה]] נמצא בה. עם יוצאי השכונה נמנים [[שלום אביטן]] ו[[יעקב אילון]].
 
====שכונה ב'====
[[קובץ:מגדלמגוריםבבארשבע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שכונה ב' - מגדל המגורים בן 14 הקומות בתכנון [[משה לופנפלד]] ו[[גיורא גמרמן]] משנת 1966, היה המבנה הגבוה בעיר עד לתחילת שנות ה-90.]]
 
השכונה נמצאת מצפון לשכונה א', מדרום לשכונה ד', ממזרח לשכונה ה', וממערב לשכונה ג'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים. השיכון יושב בתחילתו על ידי עולים בעיקר מ[[פולין]], מ[[מצרים]] וממרוקו. ב[[שנות השישים]] קלט השיכון גם עלייה מ[[לוב]]. ב[[שנות השבעים]] נקלטו עולים מ[[רוסיה]] ומ[[גאורגיה]]. ב[[שנות התשעים]] מעט עולים מ[[חבר המדינות]] עברו לשכונה. השכונה מתאפיינת כיום בעיקר באוכלוסייה מזדקנת וסטודנטים רבים הלומדים באוניברסיטת בן-גוריון וב[[המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון|מכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון]]. בשכונה קיים מתנ"ס, בית ספר יסודי ובית ספר על יסודי. נמצאים בה שלושה מסמלי העיר, הקונסרבטוריון העירוני, הספרייה העירונית ומועדון השחמט העירוני (שזכה לשם עולמי).
 
====שכונה ג'====
שכונה ג' נמצאת ממזרח לשכונות א' ו-ב'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומ[[תוניס]]. ב[[שנות השמונים]] קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מ[[אתיופיה]] וב[[שנות התשעים]] גם עולים מ[[חבר המדינות]]. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג' (עקב קרבתה ל[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]).
 
בשכונה נמצא בניין העירייה, ו[[מקיף א' באר שבע|תיכון עירוני מקיף א']] על שם [[פועה מנצ'ל]], המקיף הראשון ב[[ישראל|מדינה]]. [[תחנת הרכבת באר שבע צפון]] ממוקמת אף היא בשכונה ג' - בצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולמעונות הסטודנטים. מרבית בתי השכונה הנם יחידות צמודות קרקע עם גינות בחצרות הבתים, או בניינים בעלי שתיים עד שלוש קומות, בשנים האחרונות יש מגמה פרטית של [[פינוי-בינוי]] בלתי מתוכנן ובשכונה החלו להופיע גם בתים בני 8 ו-9 קומות.
 
====שכונה ד'====
{{הפניה לערך מורחב|שכונה ד' (באר שבע)}}
[[קובץ:הפירמידה_3827.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפירמידה ברחוב אברהם אבינו]]
בשכונה נמצאים מספר [[מתנ"ס]]ים, [[קופת חולים|קופות חולים]], בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מעונות סטודנטים, שני מרכזי קניות ("אורן" ו"גילת") ומרכז ספורט. בשוליה הצפוניים של השכונה שוכנת [[ישיבת בני עקיבא]] אהל שלמה ובסמוך לה מבנה [[המועצה הדתית]].
 
בשכונה (רחוב אברהם אבינו 33) מצוי גם אחד מסמליה של האדריכלות הישראלית של סוף שנות הששים "בית הפירמידה" (ראו [http://michaelarch.wordpress.com/2010/12/12/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%a8-%d7%a9%d7%91%d7%a2/ סקירה אדריכלית מלווה בתמונות על בית הפירמידה] באתר 'חלון אחורי', 12/10.) שתוכנן על ידי האדריכלים [[משה לופנפלד]] ו[[גיורא גמרמן]] לאחר שזכו בתחרות לתכנון מבנה מגורים המתאים לאקלים המדברי.
 
במשולש הרחובות יהודה הלוי, שמעון בר-גיורא ורבי עקיבא, במערב השכונה, נמצאת מחצבה ישנה ממנה כרה [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] אבנים לבניית העיר העתיקה של באר שבע. במחצבה זו ניתן לראות את שכבות הסלעים שהושקעו ב[[קניון באר שבע-עזה]].
החלק המזרחי של השכונה שנבנה מספר שנים לאחר שאר השכונה, נבנה בצורה מתוכננת מבחינת בינוי וכבישי גישה. בתחילה נקרא אזור זה "שכונת כיסלב" אך התושבים שהורגלו בשמות השכונות על פי סדר ה[[אלף-בית]] החלו לקרוא לאזור החדש "שכונה ו'", אף שמצד הממשל אזור זה נחשב לחלק מ-ד'. לאחר כמה שנים הוקמה ממערב לשכונה ד' שכונה נוספת שעל פי העירייה נקראת "שכונה ו'", אך התושבים שהורגלו בשכונה ו' אחרת החלו לקרוא לשכונה זו "ו' החדשה" ולד' מזרח "ו' הישנה".
 
====שכונה ה'====
==קישורים חיצוניים==
*[http://michaelarch.wordpress.com/2010/12/12/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%a8-%d7%a9%d7%91%d7%a2/ סקירה אדריכלית מלווה בתמונות על בית הפירמידה] באתר 'חלון אחורי', 12/10.
 
 
====שכונה ה'====
{{הפניה לערך מורחב|שכונה ה' (באר שבע)}}
[[[תמונה:YASKI01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שיכון הרבע קילומטר]]
[[תמונה:BeerSheva01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעבר להולכי רגל ב"שטיח" (מבנים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה, ראו {{הארץ|נועם דביר|האם שיכון "השטיח", סמל לבנייה מודרניסטית בלב באר שבע, עדיין רלוונטי?|1078681|16/04/09}})]]
{{coord|31.2538548|N|34.7748445|E|type:airport|display=title}}
{{מיקום מפורט בישראל/הכנה|שם=שכונה ה'|רוחב=31.2538548|אורך=34.7748445|כותרת=כן}}
עם יוצאי השכונה נמנים [[סילבן שלום]], [[יצחק בנאי]], מאיר בנאי [[אביתר בנאי]], [[אורנה בנאי]], [[יהודית רביץ]], ו[[ישראל בר און]].
 
====שכונה ו'====
==קישורים חיצוניים==
* {{הארץ|נועם דביר|האם שיכון "השטיח", סמל לבנייה מודרניסטית בלב באר שבע, עדיין רלוונטי?|1078681|16/04/09}}
 
 
 
====שכונה ו'====
בשכונה ו' יש מספר בתי ספר ("אוצר החיים", "מאיר", "בנות חיל" ,"מצפה", "תומר", "רעים","נווה במדבר","שובו"), קניון אביה, [[בית הכנסת]] שבו-בנים של יוצאי אתיופיה. בשנות ה-90 היה שם את בית-ספר עממי "עמית" ותיכון מקיף ד' (במקומו עומד היום "מקיף אמי"ת") מוקם בסמוך יד שרה. בשכונה נמצאת הקריה ה[[יהדות חרדית|חרדית]] של באר שבע.
 
====שכונה ט'====
נמצאת ממערב לשכונה ה', מצפון לשכונות נוה זאב ודרום, ממזרח לנאות לון ומדרום לשכונה י"א. השכונה הוקמה בשנות השבעים, יושבה תחילה בעיקר על ידי עובדי [[קמ"ג]], עולים דרום אמריקאים, תושבים שפונו משכונה ד', וחלק מתושבי העיר המבוססים שיצאו מהשכונות הוותיקות האחרות. פרק זמן קצר לאחר הקמתה החלה להתפתח בשכונה קהילה של המגזר ה[[דתי לאומי]] בשיטת ה"חבר מביא חבר", קהילת "מולדת" בנוסח אשכנז ו"אריאל" בנוסח עדות המזרח. השכונה נחשבת לאחת השכונות הטובות בעיר. בשכונה פועל מתנ"ס, קן מרכזי של תנועת [[הנוער העובד והלומד]], בית ספר על יסודי ממלכתי (מקיף ו' על שם "קוהל") וארבעה בתי ספר יסודיים ("יובלים" ו-"אשכול" - ממלכתיים רגילים, "נתיבי עם" שהוא ממלכתי-דתי ו"מולדת" שרוב כיתותיו ממלכתיות רגילות ואחדות מהן כיתות [[חינוך מיוחד]] לתלמידים [[לקות שמיעה|לקויי שמיעה]]).
 
====שכונה י"א====
[[קובץ:PikiWiki Israel 10414 australian light horse monument in beer sheva.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה לזכר החיילים האוסטרליים מ[[קרב באר שבע]] בפארק החייל האוסטרלי בשכונה י"א]]
השכונה נמצאת דרום-מזרחית ל[[נחל עשן (באר שבע)|נחל עשן]] (נוה-מנחם), ממערב לשכונה ו' החדשה ומצפון לשכונה ט'.
בשנת 2008 נחנך בשכונה [[פארק החייל האוסטרלי]], פארק המנציח את החיילים ה[[אוסטרליה|אוסטרלים]] אשר כבשו את העיר ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
 
====נאות לון====
שכונת בתים פרטיים (קוטג'ים, ווילות ובתים דו משפחתיים) במערב באר שבע. גבולות: ממזרח: שכונה ט', ממערב: הקאנטרי קלאב, מדרום: שכונות נווה זאב - חצרים, מצפון: שכונה י"א. בשכונה מספר בתי כנסת, בית חב"ד, בית ספר יסודי, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק ומגרשי כדורסל, טניס וכדורגל. "יער לון", שעל שמו נקראת השכונה, צמוד לה וגולש לתוכה.
במקור, השכונה הייתה אמורה להיבנות בסמוך יותר לכביש המוביל למוזיאון חיל האוויר, אך ההחלטה שונתה והוחלט להעתיק את מיקומה לתוך תחומי העיר ובסמוך לשכונות אחרות, כנראה עקב בעלות מע"צ על הכביש המוביל למוזיאון ולבסיס חצרים, והימצאותה של מזבלה עירונית גדולה באזור המתוכנן. בשכונה נמצא בית ספר "נאות לון". תושבי השכונה נמצאים במעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה.
 
====נווה זאב====
זונווה זאב היא אחת מהשכונות החדשות בבאר שבע, מתגוררים בה כרבע מאוכלוסיית העיר{{מקור}}. תכנון השכונה המקורי כלל כ- 8,000 יחידות דיור<ref>[http://www.mmi.gov.il/HodaotmmiInt/show_h.asp?key=14&CodeMaarecet=2 מינהל מקרקעי ישראל]</ref>. בשכונה רוב הבנייה מבוססת על בניינים בני חמש עד שבע קומות<ref>[http://www.themarker.com/realestate/1.549780 נוה זאב בבאר שבע: שלוש שנים של עליות מחירים, 12.09.2009 מאת: רנית נחום-הלוי, זה מרקר]</ref>, קוטג'ים ודופלקסים. חלק נכבד מחלקה הישן יותר של השכונה (ששמה הוא "נאות חצרים", ששימש בעבר כאתר חירום לעליות הגדולות שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90) מורכב מבתים המנוהלים על ידי חברת "עמידר" והוא אוכלס בעיקר בעולים מחבר המדינות. חלקה החדש יותר של השכונה (סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000) מאוכלס על ידי אוכלוסייה מבוססת יותר. בשכונה בית ספר תיכון (ע"ש רגר) ושני בתי ספר יסודיים ("יחדיו" ו"נווה-שלום"). הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב יוהנה ז'בוטינסקי שבו נמצא קניון שנחנך בשנת 2010, וממוקמות עשרות חנויות לאורכו. בשכונה פועל קן (סניף) של [[הנוער העובד והלומד]].
====נווה נוי====
{{הפניה לערך מורחב|נווה נוי}}
'''נווה נוי''', שכונה ב[[באר שבע]], ממוקמת מדרום ל"עיר העתיקה" של באר שבע, מעברו הדרומי של [[נחל באר שבע]]. במזרח סמוכה השכונה ל[[כביש 25]] וממוקמת צפונית מזרחית לשכונת [[נחל בקע]].
 
במקום היה בעבר סניף של [[גלידה מונטנה#סניף באר שבע|גלידה מונטנה]] שכלל גם מסעדה ומתקנים לצעירים ופעוטות. המקום זכה להצלחה גדולה ב[[שנות ה-70]] וה-[[שנות ה-80|80]] אך נסגר לקראת סוף שנות ה-90. באותו אזור גם מוקמה בעבר גם חוות הסוסים העירונית, שהיום הועברה לקרבת צומת דימונה.
 
בכניסה לשכונה מכיוון העיר העתיקה (נחל באר שבע מפריד בין שתי השכונות) נמצא [[פארק פעמון החירות]]. בשכונה פועלות מסעדות ומקומות בילוי, וכן קן (סניף) של [[הנוער העובד והלומד]]. בנוסף, בקרבת קריית יהודית - אתר גדול ובו בתי מלאכה, מוסכים, אולמי אירועים, בי"ס יסודי ממלכתי "מענית" ומרכז מסחרי גדול.
 
====נחל בקע====
נחל בקע נמצאת דרומית לנווה נוי ונקראת על שם הנחל הסמוך. השכונה הוקמה בתחילת שנות התשעים כ[[אתר קראוונים|אתר מגורים זמני]], הגדול בישראל (2308 יחידות דיור).
 
אתר המגורים יושב בתחילתו על ידי עולים מברית המועצות שעלו כחלק מהעלייה מחבר המדינות בשנות התשעים, לאחר מכן הוכר האתר כשכונה ונבנו בו יחידות דיור קבועות. באמצע שנות התשעים עברו לשכונה עולים מבוססים מחבר המדינות (בעיקר מאזור הקווקז) בראשות [[איוון פוצקי]] ושיפרו את מצבה. בעקבות העלייה ברמה הסוציו-אקונומית בשכונה והרחוב הדובר רוסית שבה עברו אליה הן עולים והן משפחות ותיקות והיום היא מגוונת מבחינה דמוגרפית, אם כי עדיין בולט חלקם של [[יהדות הקווקז|היהודים הקווקזים]]. בשכונה קיימים [[בית חב"ד]], "מועדון נוער" של תנועת הנוער "המכבי הצעיר" , [[מתנ"ס]], מרכז ליהדות הקווקז .
 
====נחל עשן (נווה מנחם)====
[[קובץ:Nahal ashan lea st..JPG|שמאל|ממוזער|250px|רחוב בשכונת נחל עשן. מימין קוטג'ים דו משפחתיים, במרכז בתים משותפים ומשמאל קוטג'ים טוריים.]]
השכונה ממוקמת בקצה המערבי של העיר, וגובלת במזרחה בשכונה י"א. זו שכונה חדשה יחסית. בניגוד לרוב העיר, השכונה מורכבת בעיקר מבתים פרטיים ובניני דירות מטופחים. בשכונה מצויים בין השאר- בית ספר תיכון, מספר גני ילדים, מרכז לזהירות בדרכים ומתנ"ס. בנחל עשן יש בעיקר בתי קרקע, יש שני בתי ספר יסודיים, נווה מנחם והיובל, ותיכון מקיף טוביהו. בנוסף בשכונה ישנו מרכז מדע "חווידע טבע" ששוכן במתנ"ס "עולם הילד". בשכונה קיים "בית למדע ועמדה" של "[[הנוער העובד והלומד]]".
 
====רמות====
[[קובץ:Ramot, BeerSheba, IMG 3468.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שביל ברמות א'. מימין קוטג' דו-משפחתי, דו-קומתי טרומי ומשמאל קוטג' דו, דו-קומתי דו-משפחתי מטיפוס אחר]]
שכונת רמות היא מהגדולות והיוקרתיות שבעיר, ונמצאת בחלק הצפוני של באר שבע. בניגוד לשאר באר שבע, המצויה על קרקע די מישורית, שכונה זו ממוקמת על הגבעות ומכאן שמה.
משתמש אלמוני