ויקיפדיה

היו לילות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הם ועוד הרבה אחרים
יעל י (שיחה | תרומות)
46,324 עריכות
עריכה
שורה 3:
'''הָיוּ לֵילוֹת''' הוא [[בלדה|שיר עלילה וזיכרון]] של המשורר [[יעקב אורלנד]]. חובר כנראה ב[[שנות השלושים]] (עד שנת [[1938]]). הולחן על ידי [[מרדכי זעירא]].
 
האני השרה, מתארת את סיפור המפגש והחיים המשותפים עם אהובה; המפגש והחיים המשותפים נערכים במקום המתואר כמצוי „בַּמִּשְׁעוֹלִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת” - ביטוי [[מטאפורה|מטאפורי]] של זירה מייצגת בחלוציות העברית בשנות העלייה השנייה: היישובים [[קיבוץ|קבוצת]] [[דגניה א]] ה[[מושבה]] [[כנרת (מושבה)|כנרת]], קבוצת [[כנרת (קבוצה)|כנרת]] ו[[חוות העלמות]] בכנרת, בסביבות דרום ה[[כנרת]] ואזור שפך [[הירדן]]. ועל הפסקתם לפתע, ואת געגועיה אל האהוב. בעלילה משולבים תיאורים של החיים ה[[חלוציות|חלוציים]], במינוחם האפייני, ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית|השלישית]], ובהם נשזר מנעד הרעיונות [[הציונות|הציוני]] החלוצי וערכי [[תנועת העבודה]] הארצישראלית.
 
"היו לילות" נעשה אהוד מאוד ב{{ה|יישוב}} וב{{ה|חברה הישראלית}} שלאחר [[הקמת המדינה]]. הוא זכה לביצועים רבים, הידועים שבהם של [[שושנה דמארי]] ו[[אסתר עופרים]]. הוא בוצע גם על ידי [[לאה דגנית]], [[להקת כוורת]], [[אחינועם ניני]], [[יהורם גאון]] ו[[רוחמה רז]]. רישומי [[אקו"ם]] מונים מעל ל־130 גרסאות שונות של השיר{{הערה|1=[http://www.acum.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9?link=http%3A%2F%2F192.114.183.58%2FAcumSiteServices%2Fservlet%2FCServletGetWorkInfo%3FfldOutLng%3D1%26fldAcmAut%3D1%26fldWrkNbr%3D010870%26fldWrkLng%3D1&js=search4 "היו לילות"], באתר אקו"ם.}}. מקובל לנגן אותו בטקסים חגיגיים ובאמצעי התקשורת בימי זיכרון ומועדים.
== פרקי השיר ותכניו ==
השיר [[חריזה|המחורז]] כולל שבעה [[בית (שירה)|בתים]].
שורה 15:
'''הבית השלישי''' מתאר את העלם: „בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר”. ביטוי נדיר זה ששורשו בספרות ה[[פיוט]] הארצישראלית ב[[ימי הביניים]], נחקר על ידי חוקר השירה העברית [[אבשלום קור]].{{הערה|1= קור סיפר על מחקרו: טלפנתי אל יעקב אורלנד, לביתו בחיפה ([[1986]], תשמ"ו) ושאלתי: למה התכוונת כשכתבת "גבוה כזמר" ב"היו לילות"? אורלנד ענה מיד: זה לא [[ג'ירפה]] (אני, בשאלתי, לא הזכרתי את הג'ירפה). שאלתי: הכרת את הפיוט של [[יניי]], ראשון הפייטנים החורזים בעברית בארץ, לפני 1500 שנה, ששם "זמר" - לשון רוממות? השיב לי: לא. אינני מכיר. שאלתי: אז מדוע כתבת, בעצם, "גבוה כזמר"? השיב: ככה חשתי כמשורר. '''הזמר הוא דבר שמרומם!''' (הדגשה במקור). הנה, כיוון המשורר יעקב אורלנד למה שהילך בארץ ישראל ללפני 1500 שנה ושנרשם בפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בארץ ישראל הקדומה". ראו: [http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=912&phrase=%E4%E9%E5%20%EC%E9%EC%E5%FA היו לילות], באתר [[זמרשת]].}}
 
'''הבית הרביעי''' מתאר את מהות הקשר שנוצר בין האני השרה לבין אהובהּ, ובכללו נאמנות ובלעדיות, המובעות בהכרזתו של העלם: „וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד, ... כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.”; ומחשבה מתמדת על מושא האהבה, במילים בבית הבא: „הָיָה נוֹשֵׂא דְּמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו”.
 
'''הבית החמישי''' פותח במחלתו של העלם, [[מלריה|הקדחת]], אשר הפילה חללים רבים בקרב חלוצים וחלוצות אנשים העליות הראשונות, ומספר על העלמותו הפתאומית: "הָיָה הוֹלֵךְ וְשָׁב אֵלַי קוֹדֵחַ, / ... / הַגִּידוּ נָא, הֲיֵשׁ בָּכֶם יוֹדֵעַ / אֵי אָנָּה זֶה הָלַךְ לוֹ וְלֹא שָׁב?". ההעלמות המסופרת בלשון פואטית גבוהה ותוך כדי שאלה המופנית אל שומעיה של האני השרה, מוסרת כלליות של תפיסת המוות והאובדן של האהוב, באשר הם.
 
'''הבית השישי''' ו'''הבית השביעי''' מתארים את רגשותיה של האני השרה בעקבות אובדן בן הזוג האהוב. בזמן הקצר היא מתארת [[בכי]] ותדהמה כחלק מאבלותמ[[אבלות]] עמוקה. בזמן הארוך היא מתארת אי השלמה עם האבדן והחיפוש של האהוב במרחב הקיום הממשי והדמיוני: „בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָלַכְתִּי אֵלָיו”; שמירה על הערכים והמסגרות המשותפות הממשיות שהוקמו עם בן הזוג, המובעת במטאפורת הכותנת במילים: „אָנֹכִי עוֹד נוֹשֵׂאת כֻּתָּנְתּוֹ הַמְּרֻקֶּמֶת”; ואת משא הזיכרון המתמיד, המכאיב והיקר, של האהבה הזוגית, המובע במילים: „אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת, אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא”.
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היו_לילות"