בת יאור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כשלעצמ
מאין תקציר עריכה
שורה 11:
 
היא אומרת:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ד'ימיות" היא תוצאה ישירה של הג'יהאד. היא מגלמת את כל החוקים והמנהגים של האסלאם שיושמו במשך מילניום על האוכלוסייה המשועבדת, יהודים ונוצרים, הגרים בארצות שנכבשו בג'יהאד ולכן אוסלמו. אנו יכולים לצפות, מאז [[שנות ה-60]], חזרה לאידאולוגית הג'יהאד ולכמה ממינהגי הד'ימיות במדינות המוסלמיות, המיישמות את חוקי ה[[שריעה]], או מקבלות השראה מחוקים אלה. אני מדגישה את חוסר ההתאמה בין ה[[סובלנות]] (או אולי ה"נסבלות") המשתמעת מן ה[[אידאולוגיה|אידאולוגיה]] של ג'יהאד-ד'ימיות ובין המושג של [[זכויות אדם]] המבוסס על שוויון כל בני אנוש ועל זכויותיהם שאינן ניתנות להפקעה.}}
 
ז'ק אלול מנסה לסכם את השקפותיה בהקדמה לספרה "השקיעה". הוא אומר שבת יאור "מתמקדת ב"ג'יהאד וד'ימיות ... כבשני נוהגים משלימים", "יש הרבה אינטרפרטציות של הג'יהאד" אומר אלול, "לעתים הדגש העיקרי מושם לאופי הרוחני של 'מאבק' זה ... ולמאבק שעל המאמין לנהל כנגד הנטיות המושחתות שלו עצמו ... אינטרפרטציה זו אינה מכסה, בשום פנים, את מלוא המשמעות של הג'יהאד. בזמנים אחרים, מעדיפים להסתיר את העובדות ולשימן בסוגריים. התפשטות האסלאם ... נעשית במלחמה!" למרות שבת יאור מכירה בכך שלא כל המוסלמים תומכים במה שקרוי "תאוריות ג'יהאד מיליטנטיות של החברה", היא טוענת שמקום השריעה ב"[[הצהרת קהיר מ-1990 על זכויות האדם באסלאם]]" מוכיח ש"מלחמה מתמדת כנגד אותם כופרים המסרבים להיכנע" היא עדיין [[דוגמה|דוֹגמה]] תקפה בארצות מוסלמיות.